תושבי העיירה המנומנמת ריינבק הצליחו להישאר חביבים ומאירי פנים, למרות שהפכו בין לילה לניצבים בפסטיבל החתונה המתוקשרת של צ'לסי קלינטון.
העיירה שהתכסתה בשלטי "מזל-טוב צ'לסי ומארק!", מעולם לא ידעה כל-כך הרבה תשומת לב מאז הקמתה, ולמרות שכל תושב בעל חנות מקומית או בעל חיים נשאל את אותן שאלות על ידי עשרות כתבים מרשתות שונות, כולם קיבלו תשובה מחויכת כמו: "כן, זה נחמד, אנחנו מאוד מתרגשים. יותר מזה, אני לא יודע לומר".
העיירה הקטנה והשלווה בצפון מדינת ניו יורק אכלסה השבוע לא רק את 8000 התושבים הקבועים, אלא נציגים רבים מכלי התקשורת האמריקנית והעולמית, שהתכנסו ועלו לרגל כדי לברך ובעיקר לסקר את מה שכונה "חתונת העשור".
התיירים לא עזרו למכירות
במלון "ביקמן ארמס אין" הוותיק, בו השתכנו אורחי החתונה המכובדים, סירבו לדבר עם גדודי הכתבים שפקדו את המקום. מנהלי המלון התקשו להבין כיצד הכתבים לא ממש מתעניינים בעובדה שג'ור'ג וושינגטון ישן שם, אלא יותר מחפשים מידע על כך שהזמרת ברברה סטרייסנד התמקמה כבר בסוויטה המפוארת.
מנהל חנות היין ברחוב הראשי היה אדיב לקבל את פני צוות הצילום. למרות כל ההתרגשות, הוא לא מאוד עסוק. לדבריו, הקרקס התקשורתי אולי טוב לעיירה, אבל המכירות לא עלו בשבוע האחרון.
אך בשל המחסור במרואיינים החלו נציגי התקשורת לראיין את עצמם. "זה הכי קרוב שיש לנו למשפחת מלוכה", הסבירה כתבת תוכנית הבוקר של NBC לכתבת רשת גרמנית שראיינה אותה. מיד לאחר מכן, התחלפו השתיים והגרמנייה הייתה זו שהסבירה מדוע אירופה כה מתעניינת בצ'לסי ומארק.
עד כמה גדול "אפקט צ'לסי"?
אך למרות המראה הציורי של העיירה השוכנת על גדות ההדסון, ריינבק כמו הרבה עיירות נוספות בארצות הברית, עוד מתמודדת עם המשבר הכלכלי הגדול. למרות שהעיתונים דיווחו קצת לפני שהתחיל פסטיבל החתונה שהמיתון נגמר, ריינבק ודומותיה טרם מרגישות את ההתאוששות.
ואולי גם התקווה של התושבים הובילה לכך שהמקומיים קיבלו בשמחה את המוני המצלמות. ייתכן שהם קיוו שמעבר ל-15 דקות התהילה, התנועה ברחוב הראשי תמשיך לזרום גם אחרי סוף השבוע המלכותי.
היום, כשאחרון צוותי הצילום יעזוב את המקום והעיתונים יחזרו לדווח על אירועים נטולי אבק כוכבים, תושבי העיירה יוכלו רק לקוות, ש"אפקט צ'לסי" ימשיך להזרים תיירים. לפחות לעוד כמה חודשים נוספים, אם לא עד סוף המילניום.