האם יש סיבה להתרגש מהאולטימטום של בנט? נתחיל מהסוף: הסיכוי שמדינת ישראל תלך לבחירות בגלל 14 מחבלים מזדקנים עם תעודת זהות כחולה איננו גבוה. עם כל נהרות התיעוב ההדדי, נתניהו ובנט רוצים בהמשך השותפות ביניהם. אף אחד לא שש לבחירות, גם לא שני אלה שקמו הבוקר וגילו ב"הארץ" שמפלגותיהם מזנקות בסקר חדש.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של עמית סגל
בעיתוי משעשע, התפרסם הבוקר בעיתון "מקור ראשון" ראיון עם נפתלי בנט. "להערכתי", אמר בנט, "הממשלה הזו תחזיק הרבה מאוד זמן". יכול להיות שאתה עצמך תפרק את הקואליציה בשלב מסוים, נשאל יו"ר הבית היהודי? , "לא, אני מאוד מרוצה מתפקוד הממשלה בכל התחומים, ואני בעד יציבות". בין הריאיון לבין פרסומו הוצב האולטימטום שמאיים לפרק את הממשלה בתוך ימים.
בנט אומר ששינה את עמדתו כי ראה שישראל נגררת במדרון - גם מוותרת, גם משחררת, גם מקפיאה וגם רואה את הפלסטינים נוקטים צעדים חד צדדיים. נתניהו חושב שבנט מאיים בשביל רווח פוליטי ועוד כותרת באינטרנט.
אז איך זה אמור להיפתר? או שלא יהיה הסכם עם אבו מאזן, או שיהיה, אבל הפלסטינים יימשכו חלק מפניותיהם למוסדות הבינלאומיים, או שתימצא לבנט תמונת ניצחון אחרת. שני אלה כבר איימו זה על זה הרבה אבל מעולם לא קיימו: בנט אמר רק בשבוע שעבר ש"שחרור 400 מחבלים? לא יקום ולא יהיה", עד שהדבר כמעט קם ונהיה. נתניהו מצידו הודיע שבנט לא יישב בממשלתו, כי תמך בסרבנות, רק כדי למנות אותו לשר הכלכלה
סוף סוף יש קונצנזוס בממשלת ישראל
מה ששניהם לא מבינים הוא שלחיים יש דינמיקה משלהם: זוג שמתקוטט פעם אחת, ופעם שנייה, ופעם שלישית, יגמור בסוף ברבנות. ראש הממשלה ושר הכלכלה שלו הם אנשים משפיעים, אבל שניהם לא שולטים במציאות. הלהבה שהוצתה אתמול יכולה בלי להתכוון להפוך לשריפה קואליציונית גדולה. אם לא על מחבלים, אז על חוק ישראל היום, או תקציב המדינה, או השד יודע מה.
מה שכן, מזל טוב לראש הממשלה: לפיד איים לפרוש במאי שעבר על חוק הגיוס, ליברמן איים השבוע שיפרק את הממשלה, בכירי התנועה איימו לעזוב אם התהליך ייעצר ועכשיו גם בנט. סוף סוף יש קונצנזוס בממשלת ישראל.