הלילה נעשתה היסטוריה עם בחירתו של ברק אובמה לנשיא השחור הראשון של ארצות הברית, כאשר הביס אובמה הדמוקרטי את יריבו הרפובליקני ג'ון מקיין. לשינוי הדרמטי יש משמעויות רבות בעבור ארצות הברית ואזרחיה.
לאובמה קדמו אפרו-אמריקני אחרים אשר נשאו בתפקידים מרכזיים בממשל האמריקני, כמזכירת המדינה הנוכחית קונדוליסה רייס ומזכיר המדינה שקדם לה קולין פאוול. אולם דני איילון, שגריר ישראל לשעבר בארצות הברית, לא חושב שהנשיא העוזב ג'ורג' בוש סלל את הדרך לבחירת אובמה בכך שמינה אפרו-אמריקנים לתפקידים מרכזיים. "התפקידים של פאוול ורייס הם תפקידים ממונים ולא נבחרים", אומר איילון ומסביר כי "בארצות הברית יחסי החוץ הם לא בסדר עדיפויות גבוה בקרב האזרחים, כך שלא המינויים של רייס ופאוול הכשירו את הלבבות לבחירת נשיא שחור".
אוריאלה בן צבי יועצת ואסטרטגית תקשורתית מדגישה את ההיסטוריה שנעשתה הלילה בארצות הברית, אולם מעבר למילים הגדולות על ההיסטוריה שנעשתה היא מדגישה את ההיסטוריה של האמריקני הבודד. לדבריה תוצאות הבחירות משקפות "הסיפור של האיש והאישה בקולרדו ובוורג'יניה - במדינות שלא הצביעו בעבר, אשר שאלו את עצמם שאלות קשות ובסוף אמרו 'אנחנו מסוגלים, אנחנו מאמינים ונלך עם אובמה". לדבריה אוכלוסיות רבות אשר בעבר לא היו חלק מהמשחק הפוליטי עברו מחסום קשה והלכו להצביע למען שינוי.
אלון פנקס שהיה בעבר קונסול ישראל בניו יורק סבור כי אמריקה היא קודם כל רעיון ואחר כך מדינה. "זו מדינה שיש לה יכולת להמציא את עצמה כל פעם מחדש", אומר פנקס ומוסיף כי יש לה יכולת גם "לתקן כיוונים באמצע הדרך", משמע לחזור למרכז כאשר הסטייה ימינה או שמאלה, שמרנית או ליברלית מידי. פנקס מדגיש כי ישנה תיאוריה שלמה של מעגליות אשר חוזרת על עצמה פעם במספר שנים, כאשר פעם ישנו גל שמרני ואחריו גל ליברלי, כפי שהתרחש בבחירות אלה.