עופר עיני הודיע היום על פרישה מראשות ההסתדרות וציין כי הוא לא יכול לתת כבר 100% מעצמו - ואפשר להאמין לו. בתחילת מסיבת העיתונאים הוא היה נרגש מאוד ונאלץ לשתות מים כי התקשה להתחיל לדבר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
עיני כיהן כשמונה שנים בראשות ההסתדרות לאחר שכיהן בעבר בין היתר כיו"ר ועד עובדי מס הכנסה, והייתה מאחוריו קריירה ציבורית מרשימה. שמונה שנים בראשות ההסתדרות זה שוחק ומאתגר מאוד, ועיני עבר הרבה סכסוכי עבודה.
עיני החליט לקחת הפסקה כדי להיות עם משפחתו. מה התכניות שלו? לא ברור עדיין, הוא לא אומר ויכול להיות שהוא גם לא יודע. למקורביו הוא אמר שהוא לא שולל שום אפשרות: פוליטיקה או עסקים, אבל עמד על כך שהוא רוצה פסק זמן של כמה חודשים כדי להיות עם בני משפחתו.
עופר עיני של היום הוא ללא ספק לא אותו עופר עיני מלפני שנתיים שלוש או חמש שנים. מעמדו היה חזק יותר בממשלה הקודמת, בגלל העובדה שמפלגת העבודה הייתה בקואליציה, ובממשלה הנוכחית מעמדו נחלש.
אפשר היה "לסגור איתו דברים"
שר התחבורה הכריז מלחמה חזיתית בוועדי העובדים בנמלים, וזה תרם לשחיקה הגדולה שלו. ההישג הכי גדול שלו הוא שלא היו הרבה שביתות בכהונתו. הוא עוזב בתקופה מאוד קריטית ביחסי העבודה במשק שהוועדים של הנמלים נמצאים בעימות חזיתי מול הממשלה, ובשאלה עקרונית על מידת היכולת לבצע רפורמה משמעותית בנמלים.
הוא היה יו"ר הסתדרות שנחשב בקרב שרי האוצר ככזה שאפשר "לסגור איתו דברים". כזה שהוא פרקטי, פרגמטי, שאפשר להיכנס איתו לחדר הדיונים ב-23:00 בלילה ולצאת ב-5:00 לפנות בוקר עם הסכם. גם היחסים הטובים שהיו לו עם שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, היווו עבורו יתרון.
עיני המליץ על אבי ניסנקורן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ליו"ר ההסתדרות הבא, וזאת בהתאם לחוקת ההסתדרות. עם זאת, יש תחושה גדולה של חוסר נוחות כשרואים את ההליך בו מוכרז אותו יורש, למרות שהוא בהתאם לחוקת ההסתדרות. התחושה בקרב העובדים היא שהוא לא נבחר על ידי רובם.