נו, מה אתם אומרים על דו"ח המבקר בעניין נסיעות השרים? זה ממש נס שמנוגד לכל חוקי הטבע ולכל מה שהמדע מכיר. ככל שיענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ. כמה שמחמירים את הנהלים, כמה שמוסיפים עוד ועוד חותמות שהם צריכים לאסוף בדרך - ככה הם טסים יותר. לפעמים נדמה לי שהעיקר זה לא להיות פה. יש שרים שאתה שומע אותם נואמים בכנסת ואתה אומר לעצמך, וואו, יש לו מבטא מאוד יפה בעברית, יחסית למעט הזמן שהוא בארץ.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ככל שמצבנו הבינלאומי נהיה קשה יותר, למרבה הצער, ככה צצות להן סיבות לנסיעות עבודה לכאורה של שרים. איך אפשר להסביר את זה? כי ההיגיון הרי מחייב את ההיפך הגמור. האם זאת שחיתות אפורה? לא עניין פלילי, אבל האם מוסרית מתנופף מעליו דגל שחור?
כמה מהנחיצות של הנסיעה היא פגישות שנורא חשוב לקיים אותן בחו"ל, וממש-ממש לא יעלה על הדעת להסתפק בשיחת טלפון, שיחת וידאו, סקייפ, הרי הכל אפשרי וזמין ובחינם; וכמה מזה - קצת גוד-טיים בניחוח דלק סילוני על חשבוננו, פשוט בגלל שאפשר. ובאופן אישי קצת נמאס לי מזה. אתם מכירים את הכלל שאומר שככל שהמדינה האפריקאית נידחת וענייה יותר ומושחתת יותר, ככה צי המרצדסים ליד השגרירות בתל אביב מפואר יותר? אז אותו חוק, אבל עם הטיסות של השרים. וזה מפוצץ אותי.
ראש הממשלה מדבר הרבה על הצביעות של העולם. אז בואו נדבר קצת על צביעות. ממשלת נתניהו קיבלה החלטה לצמצם ברבע את הנסיעות לחו"ל של מנכ"לים ופקידים בכירים. ומי מחוץ להידוק החגורה? אה, נו, ברור: השרים בעצמם. צריך לצמצם? אז שאחרים ייסעו פחות. ואצל נתניהו הם טסים פי שניים מאשר בימי ממשלת אולמרט. יש יותר חוצפה מזה? ואם את ההחלטות שלהם לגבי עצמם אין להם כוונות לקיים, בואו נחשוב, מה קורה עם החלטות קצת יותר גורליות?
שרים יקרים מדי, בשם הקברניט והצוות תרשו לו לברך אתכם בשובכם לארץ. אולי הפעם תישארו איתנו קצת. פחות דיוטי-פרי, ויותר ministerial duty. כי ככל שאני רואה את העכברים נוטשים את הספינה, ככה אני יותר משוכנע שהיא בדרך לטבוע.