במצב שנוצר לאחר למעלה משבוע מאז תחילת מבצע "צוק איתן", אין למדינת ישראל ברירה אלא לקבל את הפסקת האש, ולו מהסיבה הפשוטה שההצעה המצרית מדברת על "שקט תמורת שקט". זו הרי הייתה הדרישה הישראלית המוצהרת, כפי שבוטאה גם על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון ובכירים אחרים, ולכן אם מציעים לנו לקבל את מה שאנחנו לכאורה רוצים ומבקשים, אין לנו אפשרות שלא להיענות להצעה המצרית.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
השאלה החשובה יותר בשלב זה נוגעת לשיחות שייערכו לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, בהן יידונו הסדרים מפורטים בין הצדדים. השיחות מחייבות שנגדיר תחילה בצורה חדשה וברורה את האינטרסים הישראלים הנחוצים. ככל שמגדירים יותר אינטרסים, כך אנו נאלצים לבצע בהמשך פשרות כתוצאה מהסתירות בין האינטרסים השונים, ולכן יש ציווי קבוע להסתפק במספר קטן של אינטרסים, ורק בסוגיות ההכרחיות.
האינטרס הישראלי המשמעותי ביחס לעזה הוא ביטחוני, והוא מתורגם לשתי דרישות דברים: שיהיה שקט למשך תקופה ארוכה ככל האפשר, ושלא תהיה בעזה יכולת לתקוף את ישראל בטילים. לעומת זאת, אין לישראל אינטרס אמיתי בסוגיות המדיניות והכלכליות הבאות: אין לנו אינטרס להחזיר את הרשות הפלסטינית לעזה, אין לנו אינטרס שלא לפתח את כלכלת עזה, אין לנו אינטרס להפיל את שלטון חמאס ואין לנו אינטרס שהמעבר בין עזה למצרים יהיה סגור.
לאור כל זאת, ישראל יכולה להסכים לנוסחה הבאה בשיחות שיתקיימו לאחר הפסקת האש, שכוללת חמש הטבות מצד ה"גזר":
- פתיחה רחבה בהרבה של המעברים בין ישראל לעזה
- פתיחה מלאה של מעבר רפיח בין עזה למצרים באחריות מלאה של חמאס
- סיוע כלכלי נדיב מצד מדינות אירופאיות וערביות לשיקום התשתית והכלכלה של עזה
- הכרה ישראלית דה פקטו שהשלטון בעזה הוא שלטון חמאס, כלומר אנחנו לא צריכים להחרים את מי שרוצה לדבר עם חמאס, אפילו להיפך
- ישראל יכולה להסכים להסרת המצור הימי על עזה - ניתן להסדיר הליך של מעבר אוניות מעזה בפיקוח של משטרות וחילות ים של מדינות האיחוד האירופי.
תמורת הצעה נדיבה זו, שבמידה רבה מאוד מסייעת לשלטון חמאס להתייצב, ישראל צריכה להתנות זאת בפירוק הרצועה מכל נשק רקטי שמוחזק על ידי חמאס.
לסיכום, על מנת למקסם את האינטרס הביטחוני צריכה להיות נכונות לוותר בכל שלושת המימדים האחרים - המדיני, הכלכלי והאידיאולוגי, קרי אי ההכרה בחמאס.
זו צריכה להיות העמדה הישראלית - גם אם היא לא תתקבל על ידי חמאס בסופו של דבר, היא מאוד יכולה לסייע לישראל מול הקהילה הבינלאומית, כי כאשר אנחנו מוכנים להסרת המצור, שיפור הכלכלה ושיפור המענה לתושבי עזה יהיה קשה לבוא אלינו בטענות.