בשנת 2007 הגישה הוועדה הציבורית בראשה עמד נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם מגידור, את המלצותיה לנשיא המדינה. בוועדה היו חברים למעלה מ- 70 חברים: מומחים בתחום מדעי המדינה ושיטות בחירה ואליהם הצטרפו אישי ציבור, שרים וחברי כנסת לשעבר.
מסקנות והמלצות הוועדה מציעות רפורמה יסודית בכשלים הבסיסיים האופייניים לשיטת הממשל והבחירות בישראל, תוך תשומת לב והתחשבות במאפיינים המיוחדים של החברה הישראלית. הנושאים בהם טיפלה הוועדה: שיטת הבחירות לכנסת, מבנה והרכבת הממשלה, עבודת הממשלה והליך התקצוב, עבודת הכנסת, מבנה ותקצוב המפלגות.
הוועדה המליצה למערכת הפוליטית לשקול לעבור לבחירות אזוריות: 60:60 עם נציג אחד מכל אזור. הצעה ברוח זו מונחת כבר על שולחן ועדת חוקה, חוק ומשפט ועליה חתומים נציגים בכירים של כל המפלגות הגדולות. הבחירה האזורית תגדיל את הקשר בין הבוחר לנבחריו, תעודד יציבות על ידי יצירת גושים פוליטיים גדולים יותר, תאפשר מידה סבירה של ייצוגיות של קבוצות מיעוט, תביא פתרון לקלקולי שיטת הפריימריס ותעודד כניסת כוחות איכותיים וחדשים למערכת הפוליטית.
לכולם חלק בתהליך - וכולם שותפים בתוצאות
שיטת הבחירה האזורית - למרות ההתנגדות האינסטינקטיבית כלפיה של רבים מחברי הכנסת, בנויה על הצבעה יחידה בפתק אחד. כלומר, אנו בוחרים ברוב פשוט את הנציג האזורי לכנסת. קולות אלו, שבחרו ברוב פשוט את חבר הכנסת האזורי, יישמטו ממאגר הקולות. שאר הקולות, דהיינו הקולות שהצביעו עבור מועמדים שלא הצליחו להיבחר באזוריהם, ישמשו לבחירת חברי כנסת הארציים - מפלגתיים מבין אותם מועמדים שהציגו את מועמדותם באזורים וזאת כדי להבטיח מידה של שיווי משקל בכנסת בין המנצחים והמפסידים. בצורה זו לכולם חלק בתהליך - וכולם שותפים בתוצאות.
הוועדה המליצה לבחון ולדון בעתיד במשטר הנשיאותי, על פי מודלים שונים אותם ערך פרופסור גדעון דורון מאוניברסיטת תל אביב. למעשה, המשטר הנשיאותי הוא היציב ביותר בקרב שיטות הממשל הקיימות. יחד עם מערך חקיקתי שיימנע הפיכת משטר כזה לאוטוריטארי והפיכת המערכת הבירוקרטית בתוכו למערכת הטבות למקורבים, תוכל שיטת הממשל הנשיאותי לשפר את תפקוד מערכת הממשל בישראל ולייצב את תנאי הפעילות של הדרג הפוליטי, שהוא הקובע את המדיניות עבור הרשות המבצעת.
שיטת משטר נשיאותי שתפעל על רקע צמצום מספר המפלגות, הפרדת רשויות מהותיות וחיזוק מעמד הנשיא (רה"מ) בתוך מפלגתו ומול בית המחוקקים, תסייע לייצוב המערכת הפוליטית ממשלתית בישראל. יש לציין כי היום פועלים מספר ממשלים נשיאותיים ובהצלחה רבה - בארה"ב, צרפת, רוסיה ופולין. המשבר הנוכחי דורש לדעתי להעלות שוב ובדחיפות את הצעת המשטר הנשיאותי על סדר היום הלאומי.
ראש הממשלה יכהן את מלוא הקדנציה
הוועדה הציעה עוד סדרה ארוכה של הצעות והמלצות: צמצום מספר השרים וסגני השרים, תקציב מדינה דו שנתי, הקטנה דרמטית של התקנות בתקציב משרדי הממשלה, הגבלת חוק ההסדרים, הקמת מועצה לענייני חברה וכלכלה, הקטנת מספר הוועדות בכנסת והגדלה משמעותית של צוותי העבודה המקצועיים שליד הוועדות. כן ממליצה הוועדה על תיקון חוק מימון המפלגות.
בחינה של קווי היסוד של מפלגות קדימה וישראל ביתנו, מראה כי יש תמימות דעים לגבי הצורך בייצוב שיטת הממשל. תנועת קדימה מציעה את "חוק היציבות השלטונית" שהינו הדבר הנכון לצורך בלימה וייצוב מהירים וראשוניים של המערכת הפוליטית. כלומר, ראש ממשלה יכהן את מלוא הקדנציה אליה נבחר וכדי להדיחו יהיה צורך ברוב של למעלה מ- 80 חברי כנסת וגם זה במקרים חריגים.
ישראל ביתנו מדברת על העלאת אחוז החסימה - עניין שאם מפלגת ישראל ביתנו הייתה בודקת ביסודיות, הם היו מוצאים כי העלאת אחוז החסימה מגבירה את כוחם של מיעוטים להם הם מתנגדים עקרונית, כי העלאת אחוז החסימה מעודדת את המפלגות הקטנות להתאחד. דרישת ישראל ביתנו ששרי הממשלה לא יהיו חברי כנסת, מחזירה לדיון ציבורי ופוליטי את החוק הנורווגי עליו הדעות חלוקות ולא יהיה למהלך זה רוב בכנסת.
מדינת ישראל בנקודת הכרעה
תוצאות הבחירות האחרונות הביאו את מדינת ישראל והמערכת הפוליטית לצומת דרכים ונקודת הכרעה. לכן, כדי שהמפלגות, חברי הכנסת ושרי הממשלה העתידית יגיעו להסכמות ביניהם על מבנה שינוי השיטה, אסור לאף ארגון וגוף חיצוני לנסות ללחוץ ולחייב את חברי הכנסת בסוג כזה או אחר של שיטה.
מהלך זה נידון לכישלון בכנסת כל כך מורכבת ומסוכסכת. על הציבור לדחוף לקידום הנושא בכללותו על ידי התארגנות עממית וציבורית שהחלה בימים אלו ותגיע לשיאה בשבועות הקרובים בהחתמות וכינוסים. בסופו של עניין ודבר, הדרך לפתרון אמיתי איננה בפתרונות ביניים, ובפשרות - הדרך הנכונה היא בפתרונות יסודיים שיש בהם שינוי מהותי, כלומר, בחינה אמיתית במהלך הכנסת הנוכחית של שיטת המשטר הנשיאותי ובחירות אזוריות.
הכותב הוא מנהל לשעבר של וועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל בישראל