אסד מרגיש במצוקה, והוא לא מסתיר זאת. המצוקה בסוריה היא אמיתית ועשויה להימשך חודשים ואפילו שנים, והנשיא הסורי אומר זאת במפורש בנאום לאומה. הפיתרון, לפי אסד, הוא "להטביע" את ההתקוממות נגדו בהבטחות של רפורמות עמומות.
אסד לא מגדיר בנאום במדוייק מה הוא מוכן ומתכוון לשנות ומה לא, אבל הוא רוצה להכניס את המדינה עכשיו לקלחת של בחירות שייערכו כבר בחודש אוגוסט. הבחירות ייערכו כמובן על פי המודל הסורי הידוע והישן, לפיו מפלגת ה"בעת'", מפלגת השלטון, היא במרכז הזירה.
רק אחר כך תחוקק חוקה חדשה או יהיו תיקונים דרמטיים בחוקה, כפי שאסד מבטיח. קשה להאמין שהדבר הזה יעבוד, ומפתיע ששאסד ויועציו שעזרו לו לחבר את הנאום חשבו שזה מספיק.
אסד מבהיר היום שהוא מוכן לעשות וויתורים ולהרכין ראש בפני מה שהוא רואה כדרישות לגיטימיות מצד המפגינים, אבל הוא לא מוכן להתכופף או להישבר מול אלה ששורפים מבני שלטון, יורים או מבצעים מחאות יותר אלימות. הוא מגלה מספר פנטסטי, ואומר שבסוריה יש היום 64 אלף מבוקשים - 64 אלף אנשים ששירותי הביטחון שלו מנסים לעצור, ולהם הוא מנסה להבטיח סוג של חנינה.
זה לא צחוק, מבחינתו של אסד, להודות בעוצמת המרי נגדו. אבל מיד בתום הנאום, החלו אלפים לצאת שוב לרחובות ולהפגין נגד אסד, בפרברי העוני סביב דמשק, בלטקיה ובחמה, ממנה יצאו הצבא הסורי ושירותי הביטחון בגלל הרגישות הגדולה של העיר הזאת אחרי הטבח ב-1982. דקות ספורות עברו, והציבור הסורי אומר לאסד: לא תקנה אותנו במילים. ב-30 בחודש ינסו הסורים בפעם הראשונה "להדליק" כמו שצריך את העיר הגדולה חלב.