המקרא, כידוע, מדבר הרבה על שכר ועונש - הוא מרבה לברך והוא גם מקלל ומאיים. העיקרון המוביל, לאורך כל המקרא, הוא שאלוהים מצווה ודורש אל עם ישראל, והעם תפקידו לשמוע לקול ה' ביד משה. והיה אם תשמעו בקולי יהיה טוב, טוב מאד. גשם ויבול ברכה, וילדים ישחקו עם זקנים בחוצות ירושלים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
והיה ולא תשמעו בקולי נאם ה', יהיה רע ומר! רע לתפארת, כמו שכותב נתן אלתרמן, ברקים ורעמים ורעב ומחלות וגלות ושבר. וגם קללות יש כמובן, הרבה יותר, אבל מי סופר. וכך נפתחת פרשת השבוע: "והיה עקב תשמעון, את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם.... ושמר ה' אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך. ואהבך, וברכך והרבך. וברך פרי אדמתך דגנך ותירשך..."
כבר בספרי הנביאים ופרקי התנ"ך שבכתובים, הגישה החד משמעית של שכר ועונש מקבלת מימד יותר מורכב וספקני. ובספרות חז"ל במשנה ובתלמודים, הגישה החד מימדית הזו של "צדיק וטוב לו רשע ורע לו" נסדקת והופכת מורכבת יותר ולעיתים צינית.
"נאיר פנינו לחלש בחמלה ואהבה"
"הבל הבלים", אמר קהלת, "הבל הבלים הכל הבל מה יתרון לאדם ברב עמלו שיעמל תחת השמש. דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת." קהלת הגדיל לבטא את המצב המטריד הזה, שדווקא הצדיק הוא זה שסובל ונדפק, והרשע צוחק כל הדרך אל הבנק. משפט זה משמש כמרכז החשיבה הדתית לאורך כל הדורות והסוגיה המטרידה ביותר את אנשי הדת מאז ומתמיד.
אבל פרשת השבוע היא לא קהלת. השבוע אנחנו עוסקים במקום הראשוני - בפסוקים הברורים והחדים של המקרא. בואו נהיה צודקים, נעשה מעשים טובים ונזכה לכל השפע, הברכה והטוב האלוהי. ואולי עשיית הטוב יש בה תכלית לשמה. כלומר, ללא קשר לשכר ועונש. כמו שעסקו בזה חכמים וכמו שלמדנו מדמויות מופת של חז"ל.
בסוף הקיץ הישראלי כשהחום והלחות מטשטשים את ההבדלים בין צדיק לרשע. לקראת ימי הסתיו הקרבים, שבה נדרש לשוב ולהרהר במעשינו ולחשוב על חשבון נפש, כדאי ללמוד למה מתכוון ה' בפסוקים בהם הוא דורש שנלך בדרכיו ונעשה את הטוב.
"כי ה' אלוהיכם ואדוני האדונים האל הגיבור והנורא, אשר לא ישא פנים, ולא יקח שחד. עושה משפט יתום ואלמנה. ואהב גר לתת לו לחם ושמלה". בישראל של היום, בימים אלה של מחאה חברתית בוערת, הפסוקים הללו עדיין רלוונטים. בואו לא נשא פנים, לא נפלה או נטה משפט. לא ניקח שוחד. ונאיר פנינו לחלש בחמלה ואהבה. בלי לצפות לתגמול. פשוט מתוך בקשת הטוב עצמה. ואולי גם נזכה לברכה. בלי תנאים ועם חיוך מבין של הכרת המציאות.
ערן ברוך הוא מנכ"ל בינה, ארגון העוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי