המצב הרגעי הזה, שתועד על ידי צלם סוכנות הידיעות רויטרס אחרי העימות האחרון בין ג'ון מקיין לברק אובמה, מקבע בדייקנות את תמונת המרוץ לבית הלבן, שבועיים לפני קו הסיום, כפי שהיא מצטיירת בתקשורת האמריקנית ובכל העולם.
נראים בה שני המתמודדים. אחד תמיר ואתלטי, צעיר ועתיר עוצמה, ההבעה שעל פניו שופעת כריזמה וביטחון עצמי. הוא מוביל. לא רק כאן בצילום, גם בסקרים. הצופים בעימותים שמשודרים בטלוויזיה נותנים לו ציונים גבוהים ביותר. קופתו שופעת כספים וכמעט כמו ברז האמבטיה בשוליית הקוסם אתר האינטרנט של הקמפיין מרעיף עליו עוד ועוד תרומות. הכסף מאפשר לקנות זמן אוויר יקר, והרבה. היוזמה בידיו.
מאחוריו משתרך השני. זקן בא בימים, כפוף, מנענע בחוסר אונים בידיו ולשונו משתרבבת החוצה בין שפתיו. כך גם מסע הקמפיין של ג'ון מקיין. אחרי שזכה בכמה סקרים של חסד, שבהם הוביל בפער קטן, שב להשתרך מאחור. בחלק מהסקרים הפער מצטמצם, אבל מקיין לא מצליח ליזום. הוא בבקרת נזקים מתמדת - ולא רק בסוגיית המשבר הכלכלי שתפס אותו לא מוכן בעליל. אובמה מצית להבות, מקיין משמיע סירנות מסיפון ניידת הכיבוי.
אובמה מציג בראש חוצות יהלום בוהק בדמותו של קולין פאוול, איש צבא מהולל ומדינאי מוערך, שעורק למחנה הדמוקרטי מלב ליבו של המיליה הרפובליקני. מקיין מתהדר, בתגובה כמובן, במאתיים גנרלים שאיש לא זוכר את שמם ובארבעה מזכירי מדינה ותיקים. יותר מידי ותיקים.
בחזרה לצילום - מישהו במטה מקיין ודאי שילם מחיר על כך שמצלמה תיעדה אותו במצב כזה, שכן תמונות כאלה יש בכוחן להכריע את תוצאות הקמפיין. מקיין נראה כאן כה מגוחך, כה מעורר רחמים. אובמה - נשיאותי כתמיד. אובמה זוהר ובוהק, מקיין עמום ומהוה.
אלא שכדי להפוך מנשיאותי לנשיא, אובמה צריך לעבור את המבחן האמיתי - יום הבחירות, ההצבעה בקלפיות. כדי להפוך את הסקרים למציאות אזרחי ארצות הברית צריכים לקבל את ברק אובמה כאחד משלהם. עליהם להצביע עבור מועמד שהוא ערב רב של הוויות. הוא גם שחור וגם לבן. אביו מקניה, אימו מקנזס, הוא נולד בהוואי והתחנך באינדונזיה. שמו האמצעי הוא חוסיין.
האם התדמית הזוהרת והמצליחנית שרכש אובמה תאפשר לאזרחי ארצות הברית של אמריקה להתגבר על שלל הדעות הקדומות? לפי הסקרים כן. אבל הם הכזיבו בעבר. יותר מפעם אחת.