אריק שרון היה מין איש קצוות. כלומר, אדם שיש בו את כל המרכיבים. אין לי הסבר ליכולת שלו להשרות תחושת ביטחון על הסובבים אותו מבלי לעשות דבר, אבל זה היה האיש.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ערב מלחמת ששת הימים, היינו חיילים צעירים וקצינים צעירים, והמתח הנורא סביב מה שהולך לקרות לנו ולאחרים, גרם לביטחון העצמי שלנו להתנדנד מטבע הדברים. ואז, הגיע מפקד האוגדה אריאל שרון, רק עבר בינינו, ניפנף פה ושם בידו, ובבת אחת נסך בנו איזו תחושת ביטחון שאנחנו הולכים לנצח ויהיה בסדר.
שרון הותיר חותם כל כך גדול על הצבא, עד כדי כך שגם שנים לאחר שהוא כבר לא היה במדים, בצה"ל עוד התייחסו בכל מיני הזדמנויות ל"החלטות השרוניות" כפי שכינו אותן שם.
לא הייתי ממקורביו, אבל תמיד הוא היה איש מדהים בעיניי וזכיתי לפגוש אותו בהזדמנויות שונות לאורך חייו. נדמה לי שהיום אנחנו חסרים אנשים עם עוצמת מנהיגות כפי שהייתה אצל שרון.