את המסמך הצה"לי שקבע את גובה המשכורת של חיילי החובה לקח כמעט שנתיים למצוא. הוא נכתב בצבא אי שם בסוף שנת 1986, ולא היה ברור אם הוא בכלל קיים במקום כלשהו. מי שקורא אותו מבין כי לא מדובר בהחלטה שרירותית, ומקבלי ההחלטה באמת ישבו וחשבו מה דרוש לחייל בחודש.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הבעיה היא שהעדכון האחרון של המשכורת היה לפני 27 שנים. אתם מכירים קבוצת עובדים ששכרה לא עודכן כל כך הרבה זמן? אני לא. אם לא ידעתם, שכרו המביש של חייל עומד על 352 שקלים. למה דווקא 352? כי זה ערך המוצרים במסמך שחיילת אחת הצליחה לאתר אחרי שעברה על יותר מ-100 ארגזים בארכיון צה"ל.
אז על פי המסמך, מה צריך חייל בחודש? סבון אחד, רבע סבון כביסה מסוג סינטבון, סכין גילוח, 10 עוגיות טריות, 20 מצופים, חצי דאודורנט, 10 פחיות טמפו, חבילת טופי, משחת שיניים סולידוקס, עט, בלוק מכתבים, מעטפות, חמש קופסאות גפרורים, 21 וחצי קופסאות סיגריות, כסף לאוטובוס, ארבעה כרטיסים לקולנוע וגם קצת כסף לשבת ולחופשה. וזה בימים שלא היה חשבון סלולרי, והשק"ם לא היה מופרט אלא מסובסד.
על פי החישוב של עורך הדין אמנון לורך והצוות שלו ממשרד עורכי הדין "יגאל ארנון", דמי הקיום שעמדו ב-1986 אז על 72 שקלים הם היום 352 שקלים. אבל המדד עלה בשיעור גבוה הרבה יותר. באותה תקופה, לשם השוואה, עלה שכר המינימום מ-420 שקלים ל-3,270. כדי לרכוש סל כמו שמתואר במסמך, חייל צריך היום 1,250 שקלים.
שימו לב מה קרה למחירים: הסבון שתומחר במסמך ב-40 אגורות עולה היום 3.40 שקלים. פחית קולה עלתה אז 26 אגורות, והיום חמישה שקלים, פי 20 יותר יקרה. כריך תומחר ב-36 אגורות והיום הוא עולה 12 שקלים שלמים. חבילת סיגריות עלתה אז שקל, והיום 26. כרטיס לקולנוע עלה אז 2.5 שקלים בלבד, והיום 39 שקלים.
זה כנראה לא מטריד אף אחד בצה"ל. גם באוצר ובמשרד הביטחון לא מתערבים. אז מי משלם את ההפרש? ההורים. חייל עולה להוריו 900 שקלים בחודש, בדיוק הפער בין עלות הסל לשכר שלו. בקרוב יגיע הנושא לבג"ץ, ובסופו של דבר זו שאלה מוסרית ולא רק תקציבית. המשוואה פשוטה - חייל שנאלץ לחיות מהמשכורת המעליבה ללא תמיכה מהבית, יהפוך לחייל עני. לפחות לפי המשכורת, חיילים כאן עדיין אוכלים ופל מצופה, קונים מעטפות, ומכבסים בסינטבון. רבע סינטבון.