מומחית שפת הגוף מישל שטיין טיר, בחנה השבוע את ההתנהלות של נשיא ארצות הברית ברק אובמה וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, במהלך הפגישה בוושינגטון שנערכה בין השניים השבוע. למרות המחמאות והחיוכים שיצאו משם, לדבריה - אין כאן אהבה, אפילו לא חיבה.
שטיין טיר אומרת שמדובר כאן בשני "רבי אמן בתחום הרטוריקה". היא נהנתה לראות שנתניהו מתמרן היטב בנושאים החשובים - ראש הממשלה הישראלי נשמע היטב באנגלית, ושפת הגוף שלו מלאת ביטחון.
אבל אובמה זה סיפור אחר לגמרי. לעומת נתניהו אובמה מרוחק, משדר עייפות, ולא ממהר ליפול לזרועותיו הפתוחות של ראש ממשלת ישראל. הוא חייך רק פעם אחת, גם אז במבוכה על כך ששיגר לראש ממשלת ישראל מחמאה תמוהה על גילו.
נתניהו מניף יד - אובמה מסתגר
אז מה מרגיז את אובמה? כשנתניהו מניף יד מרסנת בזמן התייחסות לפלסטינים, הוא לא מוכן לשתי מדינות, לא בתנועות ולא במילים. גופו של אובמה מגיב מידית והוא מתרחק, נסגר ומתרגז.
כשאובמה מדבר על אירן, הוא אינו מדבר בצורה שוטפת. שפת הגוף שלו רומזת שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בנושא, יש לו הרבה 'אהה' בין המילים, הוא מגמגם, נזהר מאוד במילותיו וגופו נסגר.
מישל טיר מסכמת, ואומרת ששפת הגוף של הנשיא אובמה משדרת ריחוק, אולי אפילו רצון להפריד את הקשר ההדוק בין ישראל וארה"ב. ביבי נותן מחמאות, מחפש את האמפתיה של אובמה ולא מוצא, מחפש הבנה בנושא הפלסטיני ולא מוצא, מחפש הבנה עם אירן ולא מוצא.
על פי שפת הגוף של נשיא ארצות הברית, הוא מרוחק מראש ממשלת ישראל ולא ממהר לאמץ ולחבק לא את האיש, ולא את המדיניות.