ביום שאחרי הבחירות, מתעוררת אמריקה לריח הקפה, או אולי במקרה הזה כדאי לומר "ריח התה". ארגון "מסיבת התה" הפך השבוע מתנועה קיצונית חמומת מוח, שולית ונשכחת לארגון פוליטי עם דריסת רגל בוושינגטון.
לתנועה יש עכשיו חמישה נציגים בסנאט ויותר מעשרה בבית הנבחרים. "אני לא זוכר זמנים בהם קבוצת אנשים הגיעה משום מקום והצליחה להריץ למשרות ציבוריות כל כך הרבה אנשים - בכל כך מעט זמן", אמר השבוע דיויד גרדן, שייעץ בעבר לנשיאים אמריקנים שונים.
בבחירות נבחרו, אחרי קרבות מרים, נציגים לבתי המחוקקים בוושינגטון ומושלים למדינות. המרוץ לוושינגטון לווה בהערות זועמות על ממשלו ומדיניותו של הנשיא אובמה, וכן על האופן בו ניהל את הכלכלה ומערכת הכספים האמריקנית.
הבוחרים הביאו לקיצו את השלטון הדמוקרטי בבית הנבחרים וצמצמו את הרוב בסנאט לרוב זעום. הרפובליקנים הם אלו שהרוויחו, בעזרת הרעש והתמיכה של אנשי מסיבת התה, ולהשיג תוצאות מרשימות.
תנועה חזקה - בת שנתיים
ה"מסיבה" יצאה לדרך לפני שנתיים כתנועת מחאה שפועלת נגד הכוונה להעלות מיסים ובזבוז ממשלתי. השם שסיפק השראה הופיע לראשונה במסיבת התה של בוסטון במאה ה-18, התקוממות עממית נגד המיסים שהוטלו על יבוא התה - מחאה שהובילה בסופו של דבר למהפכה האמריקנית.
היום קשה לאפיין את מסיבת התה. מרבית התומכים הם אנשי המפלגה הרפובליקנית והדמויות הבולטות בתנועה מכהנות במשרות בשמה של המפלגה הרפובליקנית. ואולם, התנועה גרמה להדחתם של חלק אחר מאנשי המפלגה הרפובליקנית, שהואשמו בקרבת יתר לנשיא אובמה - נציגים רפובליקנים שהיו מוכנים להעלות מיסים ולשתף פעולה עם המדיניות הכלכלית של הנשיא.
עכשיו, כשפעילי המפלגה מכהנים בתפקידי מפתח, הציבור יבחן אותם על ההישגים ולא על ההפגנות. לממשל האמריקני יש הרבה מאוד חשבונות וכנראה הוא יאלץ להעלות מיסים וללוות עוד כספים כדי לשלם את החובות. החישוב המתמטי לא מסובך, אבל גיוס הכספים עבור ממשל חצוי - הוא משימה מסובכת מאוד. שרה פילין וידידיה אומרים היום "התעוררו ותריחו את התה".
תכניתו של ג'ונתן מן, Political Man, משודרת בימי שישי ב-20:30 ובשבת ב-22:00 ברשת CNN