על רקע התאמת דגימת ה-DNA בין מאבטחו של הרמטכ"ל החשוד בתקיפת הצעירה בנמל, לבין המותקפת, עולה השאלה האם דגימה שכזו אכן עשויה להכריע בחקירה.
"DNA הוא ראייה חזקה במשפט, אך אינו מהווה הראייה היחידה המספיקה להרשעה", אומר אבנר רוזנגרטן, לשעבר בכיר במז"פ. "מדובר בראייה המבוססת על סטטיסטיקה, שכן ישנה שכיחות לכל מקטעי ה-DNA שנמצאים בגוף, ולכל מקטע כזה יש שכיחות משלו. במספר מדינות אף אסור להגיש דגימות DNA כראייה בבית משפט, בשל היותו ראייה סטטיסטית".
לדבריו של רוזנגרטן, "גם עצם העובדה שדגימת DNA של אדם מסוים נמצאה בזירת פשע, אינה משייכת אותו בהכרח לזירה". הוא מוסיף כי "ה-DNA שלו אכן נמצאה בזירה, אך עדיין קיימת סטטיסטיקה ואפשרות כי ישנו כפל DNA - ומדובר בדגימה של אדם אחר".
"עורכי דינו של החשוד בתקיפה, יכולים להשתמש בשלל ראיות אחרות, שעשויות לשלול את הימצאות דגימת ה-DNA בזירת התקיפה", ממליץ רוזנגרטן לעורכי הדין של החשוד. "כך למשל, הם יוכלו לנסות להוכיח כי הבגדים עליהם נמצאו דגימות ה-DNA כלל לא היו של התוקף או של הקורבן. כמו כן, DNA יכול להגיע לזירת פשע גם בדרכים תמימות, או תמימות למחצה".
פרשת האונס בנמל ת"א - סיקור מיוחד:
ה-DNA של הקצין החשוד באונס בנמל ת"א תואם לממצאים על גופה
מסדר הזיהוי: המתלוננת לא זיהתה את החשוד
הקצין וארוסתו החליטו לדחות את החתונה