שלום לך השר יצחק הרצוג,
אני בטוחה שתרשה לי לקרוא לך בוז'י. אני פונה אליך במכתב גלוי, כדי לספר לך שאתה הולך ומסתבך.
עד לפני כמה חודשים נחשבת לאחד ממקורבי יושב ראש המפלגה אהוד ברק, למרות שבפני אחרים הוא נהג ללעוג לך בעיקר על העובדה שאתה מסמס מהר מדי לעיתונאים. על כל דבר שנאמר לך סלחת לו, הוא היה מקור הכוח, הוא היה האיש שנשא את ההבטחה להמשך כהונתכם בממשלה, וזה היה לא מעט. צדקת, הוא סיפק את הסחורה.
אבל בזמן האחרון נוצר קרע, והפכת לאחד האופוזיציונרים לברק. אלא שלא נמצא לך הכוח לחצות ממש את הקווים.
אני רוצה להציע לך בוז'י - להחליט! מי שמחזיק מעצמו מנהיג, וחולם להגיע יום אחד לכסא ההוא בלשכת ראש הממשלה, לא יכול לשבת על הגדר לאורך זמן. במפלגת העבודה יש היום שני מחנות, או שאתה מצטרף לקבוצת המורדים או שתיישר קו עם ברק, אם רק תרצה תמצא את הדרך אליו חזרה.
אתה צריך להחליט - לא רק בגלל העניין הערכי, אלא גם ואולי בעיקר בגלל העניין הפרקטי. אני יודעת שקבוצת המורדים הציעה לך הצעות מפתות, הם זקוקים נואשות לחמישי. כולנו יודעים למה. ההצעות האלה עוד רגע לא יהיו בתוקף, חבר הכנסת דניאל בן סימון כמו שאתה יודע מתנדנד לכיוון שלהם, ואז מה? אז תהיה גלגל שישי? תיגרר כמו אחרון הח"כים?
אתה ודאי חושב לעצמך "אני אשאר בעבודה ואכבוש אתה מידי ברק" - שטויות! מפלגת העבודה במתכונתה הנוכחית שייכת כולה לברק. שירי ויצמן, אולי שמעת, שולט ביד רמה בכל מוקדי הכוח והמנגנון. החוקה החדשה מחזקת את היו"ר, ואין מקום נכון להיום בברית בין עופר לברק, שלא לדבר על האפשרות שעופר עיני יחליט להתמודד בעצמו. אגב, שמעתי שהוא התגרש, יש לו מן הסתם יותר זמן פנוי.
עמימות היא לא אסטרטגיה, היא יכולה לשמש מנהיג לזמן קצר, ומיצית את הזמן הזה. אתה נחשב לשר מצליח באחד המשרדים הכי בעייתים בממשלה, יש לך קרדיט בשטח אצל הפעילים, עכשיו אתה צריך להוכיח שיש לך גם את הדבר הזה שהופך פוליטיקאי למנהיג.
בברכה,
רינה מצליח