כולכם בוודאות מכירים את חברנו היקר מרפי שנוטה לבקר אותנו דווקא בזמנים שבהם הוא לא רצוי, ולמעשה, הוא לא רצוי אף פעם. כולכם גם מכירים את המשפט המושרש היטב בלשוננו, שצרות באות בשלשות. אז תארו לעצמכם את המפגש בין מרפי לבין הצרות: מתכון מוצלח לעצבים ופיוזים גבוהים מאוד.
השבוע התחיל ברגל שמאל כשבונו, הרכב היקר שמשרת אותי נאמנה יותר מארבע שנים, התחמם יותר מדי, והמאווררים פעלו באופן כזה שהוא עוד רגע המריא באוויר. ישר ידעתי שבבוקר למחרת איאלץ לאשפז אותו במוסך, שם גיליתי שהרדיאטור הלך, ושעלות אשפוז יום לרכב ה"יקר" יעלה לא פחות מ-1,100 שקל.
ביום רביעי אחרי יום עבודה מתיש, כל מה שרציתי היה ללכת לחדר כושר לפרוק מתחים, ולשמור קצת על הפיגורה. אבל האוטו סירב להפתח! חששתי שאולי השלט הפסיק לעבוד, וכבר דמיינתי את הרגע בו אפתח את הרכב והאזעקה תתחיל להשתולל, אבל הנזק מסתבר גדול הרבה יותר: המצבר שאותו החלפתי לפני כמה חודשים, שבק חיים.
"היום רק משדרגים"
מזל שיש אנשים טובים באמצע הדרך, במקרה הזה סבא מתוק שמלמד את נכדו עזרה מהי. הכבלים מפעילים את בונו מאוד מהר, אבל לחדר כושר אני כבר לא אגיע. הרי למי יש כוח, אולי הוא שוב יתקע? אבל מה שהכי עצבן, זה שידעתי שלמחרת בבוקר, הרכב שוב מתאשפז, ושוב אגיע מאוחר לעבודה.
בבוקר יום חמישי למרבה הפלא בונו מתעורר כאילו כלום, אבל מסתבר שהבעיה הנוכחית היא שהנעילה המרכזית התקלקלה. אז מה עושה בחורה מפונקת שרגילה שבלחיצת כפתור האוטו נענה לה? הולכת לתקן את הנעילה. אבל בדרך אני מגלה שרק אני השכמתי קום, כי בחנות לאביזרי רכב מתחילים לעבוד ב-8:30. "תבואי מחר", אמרו לי.
אז בבוקר יום שישי, היום "החופשי", קמתי מוקדם לטפל ברכב וביתר הסידורים. בחנות אמרו שייקח כמה שעות רק לגלות מה הבעיה, אז בונו נשאר שם. אחר כך הגעתי לסניף "פלאפון" כדי לתקן את הנייד של אמא, אבל במאה ה-21 בישראל, אי אפשר לתקן מכשירים, "היום רק משדרגים" אומרים לי.
מתי כבר שבת?
אז עדכנתי את אמא, ולמרבה הפלא, הנייד שלי שובק לפתע חיים. אז הרכב מאושפז, עכשיו הנייד גם, לקחו לי את הרגליים ואת הקשר עם העולם החיצון. בצהריים בין הפקקים הנוראיים אני מתמרנת את חזרתי לחנות האביזרים, ומגלה שאני צריכה למהר.
אבל במדרכות של ירושלים בלתי אפשרי להלך עם עקבים, עוד רגע זרקתי אותם ורצתי יחפה רק כדי לגלות שלתקן את הנעילה המרכזית יעלה לי 800 שקלים, ושהנייד החדש שלי סתם שבק חיים. "כנראה היה פגום מלכתחילה", אמרו לי, ווידאתי שלפחות אני לא אשמה. אז קיבלתי מכשיר חדש, בלי זיכרונות, ונסעתי הביתה.
אז אומרים שצרות באות בשלשות, ומרפי ידוע בביקוריו הלא צפויים דווקא בזמנים הכי לא טובים. וכשהם נפגשים, מניסיון, זה לא נעים בכלל. אז סיימתי את המכסה השבועית, ומזל שיום שישי, בשבת, תנו לי לנוח.
ומה הכי מעצבן אתכם? שלחו למוריה הצעות ותגובות ל-moriahk@ch2news.tv