בשבוע האחרון, טרם פתיחת מבצע צה"ל ברצועת עזה, חמאס שיגר 164 רקטות לשטח מדינת ישראל, וזאת סיבה מספקת להגיב בעוצמה. אולם זאת לא הסיבה היחידה שהופכת את המבצע הנרחב בעזה למוצדקת - גם הפסקת האש שארכה ארבעה חודשים היא סיבה לפעולה הזו.
מתברר, בדיעבד, שהיו אלה תנאים גרועים להפסקת אש. החמאס פירש אותה באופן שאינו מתקבל על הדעת, ולכן אם אנחנו מחפשים את היעדים והמטרות של המבצע הצבאי-מדיני הזה, הם שניים.
אחד - פעולת תגמול אגרסיבית כעונש לשיקום ההתרעה לאחר פגיעה בתושבי ישראל בעורף, ושניים - בתום המבצע תצא אל הפועל הפסקת אש חדשה בתנאים שהם לא פחות מהתנאים שמקובלים על ידי ממשלת ישראל. הפסקת אש חדשה צריכה להיות בתנאי שחמאס יפסיק באופן מוחלט לפגוע בתושבי המדינה. ואם תהיה חריגה מכך – צה"ל יוכל לפעול כדי למגר אותה.
המבצע של צה"ל החל בפעולת הפתעה שהשיגה הישג יוצא מן הכלל. בתוך זמן קצר נפגעו מטרות רבות ולפחות 200 נהרגו. ארגוני הטרור ספגו פגיעה רחבה בתשתיות שלהם, הרס שאת מימדיו האמיתיים נדע רק בהמשך. אולם מה שחשוב הוא שצה"ל הצליח לפגוע במספר רב של מחבלים תוך פגיעה מינימלית, אם בכלל, באזרחים. על המהלך האגרסיבי המפתיע הזה תהיה השלכה גם על המשך הלחימה וגם על תנאי ההסכם אשר יושג בסופו.
שליט - הקלף האחרון של חמאס
במלחמה מהסוג הזה גם אזרחי ישראל נמצאים בחזית – כושר עמידתם של התושבים חשוב מאוד בהישגים של המלחמה הזו בסופו של דבר.
באשר לירי טילים לשטח ישראל חשוב לציין שלוש נקודות: 1. ירי הקסאמים החל זמן רב יחסית אחרי התקפת הפתע שלנו, וזו עדות לכך שהם היו מופתעים. 2. כשהירי כבר החל, הוא החל בטפטוף. גם זו תוצאה של ההפתעה. 3. הצלחתו של המבצע לא תימדד בכך שהשיגורים יופסקו לחלוטין, אלא על פי השקט שישרור בתנאים שממשלת ישראל תכתיב לאחר הפסקת האש.
הנושא של גלעד שליט הוא נקודת תורפה במבצע הזה: ההיבט האופטימי בסיטואציה העדינה הזו הוא שגם עכשיו יש לחמאס אינטרס להקפיד על שלומו של גלעד, כי ללא ספק זה יהיה חלק מהמשא ומתן ומההסדר שיתקבל לאחר הפסקת האש. ולכן זה אולי הקלף האחרון מבחינתם שיהיה בידיהם, ולכן הם יעשו נכון אם הם יקפידו לשמור על שלומו. נקווה שגלעד יחזור הביתה בשלום הביתה.