כשאורי אליצור, השכן מרחוב הסלע בעפרה, התמנה לראש לשכת ראש הממשלה נתניהו ב-1998, התפרסם יום אחד טור של פרשן פוליטי שניסה ללעוג לעובדה שמתנחל אידיאולוג הופך ל"צ׳יף אוף סטאף". המשפט המרכזי טען: "הוא מסתובב בלשכה עם סוודרים ירושלמיים במקום חליפה ועניבה".
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של עמית סגל
אורי אליצור הסתובב בעולם העיתונות והפוליטיקה לא רק עם סוודרים ירושלמיים וסנדלים, אלא גם עם היגיון צרוף, חושים בריאים ועט מושחז. בעולם שבו מילים הם מוצר זול הוא ניגש לכל מאמר כאילו זו הוכחה במתמטיקה או בעיה בתלמוד.
אלה הכלים שהביאו אותו, בלי להתחכך בברנז׳ה ובלי להתחנף, אל התארים הבכירים ביותר: עורך וכותב, מנהל לשכה, חתן פרס סוקולוב. לא היה ראוי ממנו לפרס הזה. העיתון של יום שישי יהיה בלי התובנות והניתוחים שלו הרבה פחות מרתק והימין הישראלי - עני יותר מרעיונות בנויים לתלפיות. יהי זכרו ברוך.