כנראה שאי אפשר היה למנוע את התקרית ברצועת עזה, גם אם יודעים שהמנהרה ממולכדת. כאן באורות הנאון זה נראה פשוט, אך במציאות זה מאוד מסובך למצוא את כל התווך התת-קרקעי של המנהרה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
המנהרה הזו, ורבות אחרות, יוצאת מנקודה מסוימת, ואפשר שהיא פונה ימינה או שמאלה, מזרחה או דרומה. לכן הטכניקה של הצבא היא ללכת עם מקדח ולקדוח כל כמה עשרות מטרים חור באדמה, עד שמגיעים למנהרה.
החיילים לא נכנסו למנהרה - אם זה היה קורה, זו הייתה יכולה להיות תקלה חמורה. באחד הקידוחים במהלך המבצע, המקדח הפעיל מטען גדול שהחמאס שם במנהרה , והיה פיצוץ ממנו נפצעו כל החיילים. יכול להיות שהלקח המבצעי מהאירוע הוא לעמוד מעט יותר רחוק מנקודת הקידוח.
החיילים המשיכו את המשימה וסיימו אותה עד הסוף, למרות הפצועים, וזה מאוד חשוב. קצינים שהיו בשטח ישראל רצו פנימה כדי להחליף את חבריהם הפצועים, ולדעתי זהו אתוס ראוי. לאחר האירוע, חיל האוויר הפציץ את תקרת המנהרה, ובהפצצה נהרגו שלושה בכירי חמאס - בדיוק מאלו שמארגנים ומתכננים את מנהרות התופת הללו.
המסקנה מהאירוע הזה ומאירועים קודמים היא שצה"ל חייב להמשיך ולפעול גם בתוך שטח רצועת עזה: פעילות מדודה, מתוכננת ומסודרת. אסור לוותר על הפעילויות הללו, שאם לא כן, נמצא את החמאס בתוך שטח ישראל.