בחמאס אין ועדות חקירה. לחסל הם יודעים. גם לטייח, ועכשיו יש הרבה מה לטייח, אבל אילו הייתה קמה ועדת חקירה, אילו היה להם גם אליהו וינוגרד, או יותר נכון וינו-גראד, זה מה שהוא היה יכול לכתוב:
לכבוד:
איסמעיל הנייה, ראש ממשלת חמאס
הריסות הבית בעלי אל מוכתאר 6
העתק: חאלד משעל, דמשק (תשאלו אצל אסד)
אחים יקרים,
אחרי 22 ימים של מלחמה קשה בעזה שעלתה לנו במאות לוחמים הרוגים ועוד יותר אזרחים, שואל את עצמו כל תושב עזה: למה זה מגיע לנו? למה היהודים השתגעו והשתוללו? למה עזה חזרה עשר שנים אחורה? למה ספגנו את המכה הכי חזקה מאז 1967?
הוועדה בדקה ומצאה שהאחריות מוטלת כולה על חמאס. במשך שלוש שנים מאז שצה"ל נסוג, ולקח עימו את המתנחלים, ירתה חמאס טילים על ישראל בשם ההתנגדות. זו הפכה להיות גאווה לאומית פלסטינית. היהודים הפחדנים שתקו.
חמאס צברה כוח. היא טיפלה ביתומים ובאלמנות, היא הראתה שבניגוד לפת"ח, אפשר לשלוט בלי שחיתות. התנועה הקימה בסיסי צבא על הריסות ההתנחלויות שישראל פינתה. חמאס הצליחה למכור את הסיפור שהיא עצמה גירשה את ישראל מהרצועה. אצלנו לא כולם האמינו, אך פחדו לדבר. אבל אצל היהודים זה הפך ללהיט. על זה הוועדה רוצה לשבח את חמאס. עבודה יפה.
חמאס הבטיחה בשורה לעם הפלסטיני: היא הבטיחה ממשלה חלופית טובה יותר מזו החילונית המושחתת, הבטיחה הקמת צבא פלסטיני חמוש שימנע מישראל אפילו לחלום מלחזור לעזה, היא הבטיחה להגן על העם הפלסטיני הכבוש בעזה המשוחררת והיא בעיקר הבטיחה שתאלץ את היהודים להתכופף ולוותר בכוח, בניגוד לכישלונם של אבו עמאר ואבו מאזן.
בכל ההבטחות האלה, קובעת הוועדה, חמאס כשלה!
הציבור בעזה בחר בחמאס בבחירות דמוקרטיות, אבל גם בחר באבו מאזן כנשיא הרשות. למרות הבחירות החליטה חמאס להשתלט על הרצועה בכוח וזרקה פעילי פת"ח מהקומה ה-15 בבניינים גבוהים. אחרים חוסלו ביריות. חמאס בנתה ממשלה חלופית בעזה. היא השליטה שלטון של פחד ואימה.
מפגינים נעצרו והוכו. רופאים ספגו איומים. בתי התפילה, המסגדים שלנו, הפכו לבסיסי לחימה בחסות הממשלה של החמאס, כמו גם בתי ספר. בתים מולכדו. ילדים נחטפו ברחוב כדי לשמש מגן אנושי של לוחמי חמאס. שתקנו. מה יכולנו לומר.
הציבור לפחות סמך על צבא החמאס. הישראלים כתבו בעיתונים על אוגדה לוחמת ומאומנת. גם השקיעו הרבה כסף בשליחת הלוחמים לאירן ולסוריה כדי להתאמן. חשבנו שזאת השקעה טובה, העיקר שהיהודים לא יחזרו.
חמאס הצליחה לחטוף חייל ישראלי. גלעד שליט. אנחנו מכירים את השם כי החיילים הישראליים לא מפסיקים לדבר עליו. אצלם חושבים עליו. יש אפילו שירים. חשבנו שזה יעזור ושישראל לא תעז להיכנס.
שוב כשלנו.
אחרי תקופת ה"רגיעה" חמאס שוב התחילה לירות על ישראל. היא הסבירה שהיא רוצה להראות להם בכוח שהם חייבים לפתוח את המעברים ושחמאס ישלוט בהם. ישראל שתקה ושתקה ושתקה. ואז באו המטוסים. ועוד מטוסים, ועוד. וטנקים, שיריון, נגמשי"ם, גולני, צנחנים, גבעתי, הנדסה, ספינות, אפילו מילואים. הרסו את עזה. הרגו אותנו. חמאס טעה. חטיפת שליט לא עצרה את הצבא. גם לא הבחירות. המחשבה שאולמרט השמאלן, שמוכן לוותר לאבו מאזן והתפטר בגלל פרשיות ומלחמת לבנון, ישתוק ויספוג היתה מוטעית. אולמרט לא שתק. הוא השתולל.
התמונות היפות של לוחמי החמאס קופצים לתוך עיגולי אש לא הרתיעה את היהודים. הם נכנסו לעזה בכוח. ירו. הרסו. כתבו לנו על קירות הבתים: "גלעד שליט, היינו כאן! עוד נחזור בשבילך".
צבא חמאס ברח. מאות נהרגו, אבל הקרב היה לא מאורגן. לא היתה אף מתקפה של כיתת חיילים. לא היו יעדים, תוכניות לחימה, איגופים או הפתעות. כשל מוחלט. ה"חיילים" של חמאס ברחו. הם הבטיחו להגן על העם והגנו על עצמם. אתה, מר הנייה, הסתתרת במחילה מתחת לאדמה בעוד שבני עמך, עליהם הבטחת להגן, נהרגו מאש צה"ל. זו מנהיגות? לא, זו פחדנות. זו בכיינות.
איפה הצבא שהבטחתם שיגן על עזה? איפה ההתחייבות להרתיע את ישראל? מי יתקן את מאות הבתים שנהרסו? הכנופיות שברחו? המצב בעורף הפלסטיני הוא כישלון מתמשך. הממשלה של חמאס קרסה. שירותי הכיבוי, הצוותים הרפואיים, לא פונו גופות, לא ניתנו הנחיות - ככה לא בונים מדינה. זו, סליחה על המילה, חארטה בארטה. והדבר החשוב ביותר - היהודים, שתמיד חשבנו שאנחנו "רואים להם", ראו לנו.
ראינו שהם לא אוהבים להלחם, שהם מייללים על כל חייל או אזרח שנופל. ראינו שהם רגישים והיסטריים אם חוטפים להם חייל. שהם מהססים. שהם איטיים. לא ראינו שבסוף, כמו בשכונה שלנו, כשמגזימים איתם הם "חוטפים את הסעיף". והם "ראו לנו". הם ראו שאין צבא חמאס. שאין רוח לחימה. שאין אחריות של מנהיגות. שליהכנס עם טנקים לעזה זה די קל.
הוועדה קובעת שמדובר בכשל חמור.
הם יחזרו. אם לא נגיע להסדר סביר על המעברים המצור יימשך. תראו איך כולם מאמריקה ועד ספרד תומכים בהם למרות ההרג וההרס. אפילו מובארק, שחשבנו שהוא ידיד, והשפלנו אותו ושיחקנו איתו, החליט לתת להם, לישראל, גב כדי שתפגע בחמאס. כשלנו. כשלתם.
אגב, אם לא נחזיר להם את החייל ונשחרר את אסירנו הם יחזרו. הם כבר לא מפחדים.
חמאס לא סיפק את הסחורה. המילה אחת: אכזבה. אני ואתה יודעים שחמאס לא יכולה באמת לתקן.
אז אני לא לוקח סיכונים, לכן אני שולח לך את הדוח מראמללה. ושיעזור לכם אללה.
בברכה,
וינו- גראד
יו"ר ועדת החקירה שבחיים לא תקום