מעולם לא טיפסתי על הר, אבל זו בדיוק אחת ההצעות שאני לא יכול לסרב להן, בוודאי כששני המציעים מתכננים לכבוש את כל שבע הפסגות הגבוהות בעולם הם שני אנשים רציניים. לכאורה.
מה שעורר ספק ב"רצינות" שלהם הייתה העובדה שהכושר שלי לא מן המשובחים, וההר היחיד שהעפלתי לפסגתו הוא החרמון - וגם זה היה ברכבל. ובכל זאת נסענו - קבוצה של ארבעה מטפסים: שני מקצוענים ושני טירונים חוששים.
התכנית הייתה לכבוש את ההר הכי גבוה באיטליה, הגראן פרדיסו (4,061 מטר) ואחריו את ההר הכי גבוה במערב אירופה, המון בלאן (4,810 מטר). המטרה הייתה להבין מדוע אנשים עושים את המעשה שהוא די מוזר, צריך להודות - לעלות על הר במאמץ רב כדי לרדת ממנו מיד לאחר מכן.
אתם מוזמנים לצפות בכתבה על החוויה שעברנו: לצפות בנופים, לנסות להבין את התחושות, להרגיש את המאמץ הפיזי ולצפות בהרפתקה שעברנו, שהיא כמו כל הרפתקה - אף פעם לא מתנהלת כמו שתכננת אותה.
הכתבה המלאה תשודר בחדשות סוף השבוע במוצאי יום כיפור בשעה 20:00.