המאחז מגרון יפונה - השאלה היא איך, ולשאלה הזאת יש אולי הכרעה בכל הנוגע לשרידות הממשלה. היום הממשלה אותתה שהיא רוצה בכל מקרה הסדר עם התושבים, בעקבות החלטת בג"ץ כי על המאחז להיות מפונה עד ראשית חודש אוגוסט. השר בני בגין הודיע שהוא מכבד את החלטת בג"ץ, אבל הבטיח שהממשלה תעמוד בהסכם שלה מול התושבים.
המשמעות היא שיש למצוא פתרון ביניים. שרים בממשלה אומרים הערב כי הם אלו שצריכים לממן כעת את פתרון הביניים הזה - ממש כפי שעשתה מנהלת "פינוי-פיצוי". הבעיה היא שמופעל כעת על ראש הממשלה בנימין נתניהו לחץ פוליטי כבד מהימין, הקורא להמשיך את "חוק ההסדרה" של זבולון אורלב, שאמור להסדיר את כל ענייני האדמות הפרטיות של המאחזים.
שר בכיר בליכוד אמר הערב שפינוי בכוח של מגרון עלול לעלות לנתניהו בשלטון, מכיוון שגם "ישראל ביתנו" וגם "הבית היהודי" הודיעו זה מכבר כי אם יהיה פינוי בכוח - הן תפרושנה מהממשלה, ואז נתניהו יצטרך להקדים את הבחירות, גם אם הוא הצהיר היום שאין בכוונתו לעשות זאת.
הביקורת על הממשלה, לא על המתנחלים
באופן מאולץ, ניתן לומר שנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס "עוקף את ביניש משמאל". מה הפריע לביניש? שהמתנחלים עצמם לא חתומים על הסכם מגרון ושלוח הזמנים לפינוי הוא ארוך ובלתי מוגדר. ואילו אצל השופט גרוניס לא הפרוצדורה היא הבעיה, כי אם רעיון ההסכם והתוכן שלו.
בפועל, החלטת בג"ץ היא ניצחון לקיצוניים ול"שוברי הכלים", ודווקא מכה למתונים יותר ולשואפי ההידברות. אבל בשורה התחתונה - הביקורת של בג"ץ היא לא על המתנחלים, כי אם על הממשלה: בג"ץ אומר כי אסור לה להתיר התנחלות על קרקע פרטית, אסור לה להעלים עין מבניה בלתי חוקית ואסור לה לקיים הסכם מניפולטיבי שכזה, המתחכם גם לבג"ץ וגם לחוק.