במדינה שבה העוני הוא לא מצב זמני וכמעט אין סיכוי להיחלץ ממנו, האפשרות לנסוע לעבוד במדינה אחרת למספר שנים קוסמת. גם אם המחיר הוא עבודה קשה ותובענית 24 שעות ביממה ועזיבת המשפחה והילדים הקטנים.
16 אלף נפאלים עשו את הבחירה הזו ועובדים כרגע בישראל. כמעט כולן נשים העובדות בענף הסיעוד. המשכורת בישראל לענף זה נעה בין 600 ל-800 דולר בחודש. לא מעט אנשים בנפאל מוכנים לעשות הכל כדי להשתכר סכום כזה ויש מי שמנצל את המצב. חברות כח האדם האחראיות על הבאת עובדים זרים לישראל גובות מהם סכומים שערורייתים.
על פי נוהל הבאה ותיווך של עובדים זרים בענף הסיעוד, הסכום שצריכות אותן חברות לגבות על התיווך בין העובד למעסיק בארץ עומד על 3,150 שקלים בלבד. בפועל, אותן חברות גובות סכומי עתק של בין 7,000 ל-9,000 דולר. בסכום הזה, כמובן, לא כלול כרטיס הטיסה.
משלמים סכומי עתק, העבודה לא מובטחת
הנפאלים שנואשים להגיע לישראל ומבינים כי אם יישארו פה כמה שנים העסקה תשתלם להם, מוכנים לשלם את סכומי העתק הללו, שבמושגים שלהם הם כמעט בלתי אפשריים. הם לוקחים הלוואות, מוכרים אדמות ועובדים קשה במשך שנים כדי להשיג את הכסף הדרוש, שייכנס לכיסן של חברות כוח האדם.
הרווח שעושות מכך החברות הפך לתעשייה משגשגת של הבאת עובדים זרים לארץ, רק לשם הכסף שאפשר להרוויח על גבם. במקרים רבים מגיעים העובדים לארץ ומגלים רק עם נחיתתם שלמעשה אין להם מעסיק בארץ, והעבודה שהובטחה להם לא קיימת. סוכן חברת כוח האדם, נעלם עם הכסף שלהם.
מאחר שמדובר בענף הסיעוד, במקרים רבים המעסיק נפטר. נוצר מצב שבו עובדים זרים שכבר שילמו ממון רב כדי להגיע לארץ, מוצאים עצמם לפתע, מחוסרי עבודה. במקום לעזור לעובדים שכבר הגיעו לארץ, תעשיית הבאת העובדים הזרים נמשכת.
איפה האחריות הממשלתית?
משרד הפנים, הקים לאחרונה מאגר שבו יירשמו כל העובדים הזרים מחוסרי העבודה. התקבלה החלטה שכאשר מספר העובדים הרשומים במאגר יעלה על 1% מכלל העובדים הזרים בישראל, תיעצר הבאת העובדים. המאגר נפתח לפני כחודש וחצי, ונרשמו בו כבר 1,600 איש - יותר מ-3% מהעובדים הזרים בישראל, ובכל זאת תעשיית הבאת העובדים לארץ לא נפסקה.
עדויות שנגבו על ידי שגרירות ישראל בנפאל, דיווחו על סכומי עתק שגבו חברות כוח האדם באופן בלתי חוקי. רק בשמונת החודשים האחרונים ניתנו 2,600 אשרות עבודה בתשלום ממוצע של כ-7,000 דולר. הרווח של חברות כוח האדם עומד על כ-18.2 מיליון דולר - כסף שחור שאין עליו מיסוי.
על סמך הממצאים הוחלט להפסיק את הבאת העובדים מנפאל לישראל, אך הבאת העובדים מסרי לנקה והודו עוד נמשכת.
יש להפסיק את הבאת העובדים לארץ ולטפל קודם בעובדים שמצאו עצמו מחוסרי עבודה ולרוב נופלים קורבנות לניצול ולא מודעים לזכויותיהם. לאחר בחינת הנושא מחדש יש לקחת אחריות ממשלתית ולא להפקיר עובדים בידי חברות כוח אדם דרקוניות. העובדים לא מנסים להתעשר, הם רוצים בסך הכל לסייע למשפחותיהם באוכל ובלימודים עבור ילדיהם.