קומץ של פעילים רפובליקנים מנסים לחדד את מדיניות המפלגה בנוגע למהגרים לא חוקיים ולנסות לתקן את מערכת ההגירה האמריקנית המקולקלת. הרפובליקנים הבינו שאי אפשר לנצח במרוץ לבית הלבן, כאשר לבן הוא הצבע ששולט במפלגה.
"המפלגה הרפובליקנית איבדה את תמיכת האזרחים ההיספאנים", אמר הסנאטור ג'ון מק'יין, אחד מאותם פעילים רפובליקנים ומי שהיה מועמד המפלגה לנשיאות. מקיין מנסה לשלב כוחות עם חברים מהצד השני של המעבר - מהמפלגה הדמוקרטית - כדי לנסות ולשנות את חוקי ההגירה האמריקנים. "אם נמשיך להתעלם מהבוחר הלטיני -אמריקני, הדמוגרפיה בארצות הברית מראה שהסיכויים שלנו לקבל את רוב קולות הבוחרים מינימלית".
המהלך הדו-מפלגתי מגיע אחרי שהנשיא ברק אובמה הכריז השבוע על תכנית הגירה משלו. זה היה רגע נדיר של קונצנזוס בין הנשיא ואנשי הקונגרס. "החדשות הטובות הן שלראשונה זה שנים רבות, הרפובליקנים והדמוקרטים מוכנים להתמודד עם הבעיה הזו יחדיו", אמר אובמה.
רעיון לא מגובש ולא חדש
הרעיון שלהם לא מגובש לגמרי, הוא אפילו לא חדש. הכוונה היא להפוך את הכניסה לארצות הברית עבור מהגרים לא חוקיים קשה יותר, ול-11 המיליון שכבר נמצאים בארצות הברית יהיה קל יותר לזכות באזרחות. אמריקה קוראת לעצמה בגאווה "אומה של מהגרים", אבל היא מתמודדת עכשיו עם מספרים עצומים של מהגרים, מספרים שהיא לא יכולה לקלוט. הם אמנם מגיעים מכל העולם, אבל כמעט שני שליש מהם מגיעים ממקום אחד - ממקסיקו.
ארצות הברית עצרה בערך 70,000 "מהגרים לא חוקיים" בשנה במהלך שנות התשעים. עכשיו, עם יד רכה יותר, שומרי הגבול עוצרים בכל שנה 400,000 אנשים שמנסים לחדור לשטחה של האומה. הדמוקרטים מציירים את עצמם בדרך כלל כידידיהם של המהגרים. אובמה, לדוגמא, הקל בחוקים למהגרים צעירים. הוא מרשה לחלק מהאנשים שהגיעו לארצות הברית כילדים, להתחמק מגירוש. המסורת הרפובליקנית קשוחה בהרבה. הם מנסים לקדם חוקים נגד הגירה ולגרש את כל המהגרים הלא חוקיים.
לא כל אנשי המפלגה הרפובליקנית תומכים בשינוי החוקים, אבל כשמדובר במדיניות ויוזמות פוליטיות, הם יכולים לעשות את החשבון בעצמם. כמדיניות, נוכחותם הלא חוקית של כל כך הרבה אנשים במדינה יוצרת צל כלכלי ותרבות של מחתרת ממנה שאר 300 מיליון אזרחי ארה"ב לא יכולים להתעלם. כמדיניות, הרבה מאוד מצביעים בוחרים במפלגה כזו או אחרת, בגלל הקו המפלגתי בנוגע להגירה. אובמה, שזכה בבחירות לנשיאות פעמיים, והסנאטור מקיין, שניסה להיבחר פעמיים ונכשל פעמיים, מבינים היטב את ההשפעה של מדיניות ההגירה על המצביע ההסיפאני - קבוצת המצביעים שגדלה במהירות הגדולה ביותר.
אובמה חייב את הכהונה השניה שלו - להיספנים
אובמה זכה ב-71% מהקולות ההיספאנים בנובמבר האחרון, מיט רומני הרפובליקני זכה ב-27%. מי שבודק את המספרים יכול להבין שהנשיא חייב את הכהונה השנייה שלו לקהילה ההיספאנית. רומני יכול לקחת את האחריות לכישלון על עצמו - הוא קיבל פחות קולות מהקהילה ההיספאנית מאלו שקיבל מקיין ב-2008, פחות ב-4%. אבל גם מקיין קיבל פחות קולות היספאנים ממספר הקולות שג'ורג' בוש קיבל, יותר מ-44% מקולות הבוחרים ההיספאנים ב-2004 .
יש גל של אנשים שנכנסים לארצות הברית, ובוושינגטון לא רוצים לקבל אותם בברכה ולא יכולים לדחות אותם בקלות. המפלגה הרפובליקנית לא מצליחה להגיע להסכמה בתוך שורותיה לגבי הפתרון, אבל היא מבינה היטב את הבעיה, כמו אמריקה כולה.