ההתכתשות התורנית על תקציב הביטחון אמורה הייתה לקרות כבר בחודש ינואר, אלא שאז כולם העדיפו לדחות אותה ולא להיכנס לעובי הקורה. מערכת הביטחון דרשה תוספת של ארבעה מיליארד שקלים וקיבלה 2.75 מיליארד. באותו מעמד, בקבינט, בממשלה ובוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הוצגה המשמעות של התקציב המקוצץ. הרמטכ"ל גנץ, שהופיע בפני שרי הקבינט, הגיש להם מסמך שפירט מה צפוי לקרות בחודש אפריל - הדברים הללו מתממשים ממש עכשיו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
חלק גדול מההתכתשות העכשווית פוזל לעבר תקציב 2015 - כי על התקציב הזה יהיה המאבק הגדול. מערכת הביטחון באה עם מתווה ברודט שאומץ על ידי ממשלת ישראל. על פי המתווה הזה, תקציב הביטחון צריך לעמוד על סכום שנע בין 60-62 מיליארד שקלים. התקציב היום, וגם על כך יש ויכוח, הוא בין 50 ל-52 מיליארד שקלים. הפער הזה יהיה מן הסתם בסיס לוויכוח הגדול שבעצם כבר פרץ.
אני שומע את הטענות שבכל פעם יש בעיה תקציבית - דבר ראשון מקצצים באימונים. אין מה לעשות. תקציב האימונים הוא תקציב נזיל, כלומר, אם לא קראת למילואים ולא ערכת אימונים, ברור לגמרי שאת הכסף הזה אפשר לחסוך. אתן כמה דוגמאות: מתקציב הביטחון משולמים לגמלאות 7.4 מיליארד שקלים מדי שנה. אגב, משרד הביטחון זה המשרד היחיד שכספי הגמלאות באים מתקציבו שלו. אגף השיקום עולה מדי שנה חמישה מיליארד שקלים. ועדת גורן הצביעה על קיצוץ אפשרי ומיידי בהיקף של 700 מיליון שקלים, אבל זה כבר עניין להחלטת ממשלה.
אף אחד הרי לא יקבל החלטה כזו, כי מי שמקבלים תשלומים בגין שיקום הם גם אזרחים, שיצביעו בבוא היום לכנסת - ואף אחד לא רוצה לסכן את תמיכתם. תקציב הביטחון נדרש לשלם על מכס וכן בלו על הדלק בשיעור של 1.1 מיליארד שקלים. אגב, התחבורה הציבורית בישראל פטורה מתשלום בלו - לא כך טנקים ומטוסים.
הביטחון ירד בסדר העדיפויות
תקציב הביטחון משלם מדי שנה מע"מ על הסיוע האמריקני בדולרים, בשיעור של 1.1 מיליארד שקלים. בנוסף, הוא נדרש לשלם 700 מיליון שקלים מדי שנה מס ארנונה, בין השאר על מוצבים ברמת הגולן ובגבול הצפון. יש עוד תביעות בהיקף של 1.5 מיליארד שקלים של רשויות אזוריות ומקומיות ברחבי הארץ.
מי שרוצה לגעת בתקציב הביטחון, יבין שבכל אלה אי אפשר לגעת ולראות חיסכון מיידי. יש עוד סעיפים בתקציב הביטחון שלטענת שר הביטחון הובטח להם מימון שלא הגיע. למשל: פינוי מוקשים, הורדת צה"ל דרומה והסכם הגמלאים.
לכן, אין מנוס אלא לגעת בתקציב האימונים. ברור לגמרי שעצירת אימוני היחידות סדירות ויחידות המילואים זו פגיעה ממשית בכשירות, שלא בקלות מפצים עליה. המשמעות היא כשירות נמוכה יותר של היחידות. המשמעויות האלה הוצגו בשעתו כבר בחודש ינואר לקבינט ולוועדת החוץ והביטחון, כך שאין מקום לקביעה שמערכת הביטחון באה בדרישה לתוספות. המערכת הציגה את המשמעויות לשרי הקבינט, שהעדיפו לומר באותו מעמד: "תתחילו עם התקציב הזה - ונראה מה יהיה בהמשך". אז ההמשך עכשיו נמצא לפנינו.
שר האוצר יאיר לפיד הוא פטריוט לא פחות מכל האחרים. בפני לפיד מנחות דרישות תקציביות רבות נוספות. הוא מתבונן על כל הצרכים ולכן אין בעצם מנוס לקבל החלטות כואבות, כמו למשל קיצוץ בתקציבי אגף השיקום. אלא שאת זה, כאמור, צריכה ממשלת ישראל לקבל ולא שר הביטחון. במערכת הביטחון טוענים כי ישנו כסף אך הוא מוזרם למקומות רבים אחרים, ואת עניין הביטחון הורידו בסדר העדיפויות למקום נמוך יותר. גם על כך מתנהל הוויכוח הגדול.