נתניהו נסע להונגריה ויבלה שם את סוף השבוע הקרוב. בשעה שהוא מוחרם במדינות דמוקרטיות-ליברליות ועומד נגדו צו מעצר של בית הדין הבין-לאומי בהאג, ויקטור אורבן, ראש הממשלה האוטוקרטי של הונגריה וידידו הוותיק, הודיע שלא יכבד את צו המעצר.

בשנים האחרונות הופכת הונגריה למעבדת ניסוי למשטרים לא-ליברליים. הניסוי ההונגרי צריך לשמש תמרור אזהרה חד וברור לאזרחי ישראל. נתניהו צפוי לקבל שיעורים מידידו אורבן, אוטוקרט ותיק, על הדרכים לחיסול מערכת המשפט, לדיכוי העיתונות החופשית ולפגיעה מתמשכת באקדמיה. יש להניח שהוא יקבל גם בונוס, שיעור נוסף: איך לפגוע בציבור העובדים ובחסכונותיו. כדאי שכל עובד בישראל ייתן דעתו על הסכנות הממשיות הללו.

מסלול ההידרדרות ההונגרי

במהלך שלטונו של ויקטור אורבן נעשו בהונגריה צעדים אגרסיביים שהובילו לפגיעה קשה בזכויות עובדים, בארגוני עובדים, ובעתיד הפנסיוני של הציבור.

דוגמה בולטת אחת היא שינויי חקיקה בדיני עבודה, למשל התיקון לחוק העבודה שהתקבל בשנת 2018 וזכה לכינוי "חוק העבדות". זהו כינוי עממי לחוק המאפשר למעסיקים לדרוש מעובדיהם לעבוד עד 400 שעות נוספות בשנה, גידול נכיר ביחס למקסימום הקודם של 250 שעות. החוק אף נותן למעסיקים זכות לדחות לשלוש שנים תשלום בעבור שעות נוספות. "חוק העבדות" זכה לביקורת רחבה בהיותו דרך לניצול עובדים. רבים ראו בו אמצעי לכפיית תנאי עבודה קשים ולפגיעה בזכויות העובדים. החוק עבר ללא היוועצות של ממש עם האיגודים המקצועיים, והדגים הרחקה מכוונת של נציגי העובדים מקבלת ההחלטות הכלכלית.

בנוסף, צומצמה יכולתם של האיגודים המקצועיים להגן על העובדים. גופים מטעם השלטון החליפו את  המנגנונים המקובלים של שיח תלת-צדדי בהשתתפות הממשלה, העובדים והמעסיקים. מערכות הצדק והמשפט שונו כדי שכל ניסיון להתנגדות חוקית – ייכשל. בהונגריה הפך שוק העבודה לנשלט בידי המדינה והמעסיקים, על חשבון העובדים.

ראש הממשלה נתניהו וראש ממשלת הונגריה אורבן (צילום: AP)
צילום: AP

צעד חמור אחר שנקט אורבן היה להפעיל לחץ כבד על האזרחים להעביר את חסכונותיהם מקרנות פנסיה פרטיות למערכת הפנסיה הממשלתית. כתוצאה מכך, ביוני 2011 עברו כ־97% מהחוסכים למערכת הציבורית. הכספים שנצברו, סכום עתק של כ-3 טריליון פורינט, כ-13 מיליארד דולר בזמנו, הועברו לקופת המדינה לצורך כיסוי גירעונות. ההעברה נעשתה ללא שקיפות, דיון ציבורי או התחייבות להחזר. המהלך הזה חיסל את אמון הציבור במערכת הפנסיה, ערער את ביטחונם של החוסכים והחריף את אי-השוויון החברתי.

הלקח מהונגריה ברור: כאשר כוח רב מדי מרוכז בידי הממשלה, ללא בלמים ואיזונים אמיתיים, זכויות כלכליות ואישיות עומדות בסכנה. בפרט, מערכת פנסיה משקפת את חוזקם של מוסדות המדינה. היא נשענת על אמון, יציבות ויכולת תכנון לעתיד. פגיעה בפנסיה, בנוסף להיותה פגיעה כלכלית, היא איתות ברור להרס החוזה שבין המדינה לאזרחיה. בעניין החטופים הוכיחה כבר ממשלת נתניהו את רשעותה ואת חוסר אחריותה המתמשכים כלפי אזרחיה. אין לצפות שתהיה אמינה יותר בתחום הפנסיה.

ההסתדרות לא צריכה לחכות לרגע האמת

אנו עדים כעת לחקיקה להחלשת מערכת המשפט. תיתכן מאוד מגמה דומה לריסוק ההסתדרות. במקביל, תקציב המדינה מעניק משאבים למגזרים בלתי יצרניים על חשבון ההשקעה בעובדים ובתשתיות. כל אלו אינם מקריים. הם חלק ממגמה רחבה ומדאיגה של ריכוז כוח פוליטי על חשבון זכויות כלכליות-חברתיות. אם תמשיך ישראל בהובלת נתניהו ללכת בדרכה של הונגריה, אין זה מופרך לצפות לפגיעה חמורה במעמד העובדים, בזכויותיהם ובפנסיה שלהם. ביקורו שם והשיעורים שיקבל מעמיקים את החששות הללו.

מתבקש שהציבור הישראלי, ובעיקר ציבור העובדים וההסתדרות המייצגת אותו, יאמרו את דברם בהחלטיות ברורה ובהקדם. במיוחד, כאשר בנוסף למהלכי הממשלה בתחום החוקתי, מתחוללת הפקרת החטופים ופרשת קטארגייט. ובמיוחד כאשר הממשלה ממשיכה במלחמה ולפי סקר של שירות התעסוקה 48% ממשרתי המילואים מדווחים על פגיעה כלכלית ניכרת.

קשה להבין מדוע ההסתדרות מדשדשת ומתלבטת. רק התנגדות אקטיבית חריפה, כמו שביתה כללית, תהיה אפקטיבית. אפשר לעשות זאת בצורה מדורגת, למשל להתחיל בשביתת אזהרה, אך יש לעשות זאת. אין לחכות למשבר חוקתי ואין לחכות בכלל. הממשלה דוהרת במדרון ההונגרי, מן הראוי לעצור אותה סוף סוף.

>>> ערן ישיב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב