הכותרות בפרשת קטארגייט מגיעות מאז אתמול בקצב שמתחרה במחוגי השעון, לא בטוח אם השעות או הדקות. אבל לחקירה שנפתחה בעקבות חשיפת חדשות 12 מחכה עוד דרך ארוכה בין עובדות והטעיות, נחקרים ועדים, מדיניות ויבשות, סעיפים ופרשנויות. ובצד הקרב המשפטי יתנהל קרב אחר – הקרב על הנרטיב. הספינים יחגגו מכל עבר, אבל לא צריך לחכות לכתבי אישום או לפסק דין חלוט כדי להבין שגם בלי כל אלה נפל דבר בישראל.
יום לפני חשיפת הפרשה שלחנו ללשכת רה"מ בקשת תגובה עם הפרטים שאנחנו עתידים לפרסם. את התגובה הראשונה שלחנו לדוברו של ראש הממשלה עומר דוסטרי, תגובתו הייתה "לא מכירים דבר כזה". ארבעה ימים עברו מהפרסום, ואז ביום שישי דקות לפני כניסת השבת, הוציאה הלשכה הודעת הכחשה חדה: "כל הקמפיין בעניין קטאר הוא פייק ניוז מוחלט וניסיון שקוף להנדס תודעה. כמו שהשקר המכוער בעניין הצוללות טבע בים, כך גם יקרה לשקר הנבזי בעניין קטאר".
הפרסום שהבאנו אומת כולו, לא על ידי החוקרים, לא על ידי המשטרה או השב"כ, אלא על ידי המעורבים עצמם. המשלם הודה ששילם לבקשת הלוביסט הקטארי, והמקבל הודה שקיבל. כל זה לפני שנחקר חשוד אחד באזהרה.

סביר להניח שמי שהיה שותף בניסוח ההכחשה ההיא היה גם יונתן אוריך, האיש החזק בלשכה והקרוב ביותר לראש הממשלה. איש אמונה של משפחת נתניהו. אותו אוריך, כך טוענים היום במשטרה, הוא שותף פעיל בפרשה.
אבל שימו לב לאבולוציה של התגובה, להתפתחות הנרטיב: מ"הדבר אינו מוכר", ביום החשיפה, עברה התגובה להכחשה מאזור החיוג המוכר של פייק ניוז, הנדסת תודעה ושות'. בהמשך, כשהתברר שכל העובדות נכונות, ההכחשה ננטשה והוחלפה בשני טיעונים חדשים: "מה בדיוק העבירה", ממשפחת ואם קרה – אז מה קרה?, ובהמשך הצטרפה טענה נוספת שלפיה "אין קשר לנתניהו".
חייבים לומר בפה מלא, נתניהו לא חשוד לפי שעה בדבר. אבל לומר שאינו קשור, זה כבר ניסוח מעט מאתגר כאשר אנחנו מדברים על האיש הקרוב ביותר לראש הממשלה למעלה מעשור. אוריך הוא לא יועץ, הוא לא האיש החזק בלשכה, הוא הלשכה. הוא המוציא והמביא, הקופסה השחורה.

מאז נפתחה החקירה, הצטברו לפי גורמים במשטרה עדויות וממצאים שקושרים לכאורה גם את אוריך לאותם חשדות שלפיהם מתוך לשכתו שלו, הוצאו מסרים בשבחה של קטאר כשהם ארוזים בכסות של גורמים מדיניים וביטחוניים בישראל. המסרים הועברו על פי החשד בציר הפתוח מול עיתונאים, ומתוקפה של הלשכה הבכירה בישראל. המסר שיצא על פי החשד לא היה המסר שראש הממשלה העביר, לא ראש ממשלת ישראל לפחות.
אם המסלול מגובה בראיות, הרי שמדובר ברעידת אדמה ציבורית. שיקראו לו המשפטנים איך שיקראו, המבחן של הפרשה לא היה ואסור שיהיה המבחן הפלילי. זו לכל הפחות הונאה ציבורית, שנעשתה מקודש הקודשים של ההנהגה הישראלית.
גם אם נתניהו לא חשוד, הוא חייב להסביר לציבור, לכל הפחות איך הוא מתמודד עם טענה של דובר צבאי בלשכתו, שטוען שקיבל כסף מאיש עסקים פרטי, עם נגיעה ישירה מקטאר, כתשלום עבור עבודתו אצל נתניהו עצמו, כאשר המהלך כולו נתפר בהנחיית היועץ הקרוב אוריך. אם ראש הממשלה לא יכול להגיד ולו על הפרט הזה לבדו, שהוא לא מקובל עליו ושהוא עצמו דורש שהדבר ייחקר, הוא בעצם חותם על זה.
תגובות