בתולדות מדינת ישראל לא הייתה מלחמה חיונית יותר בפתיחה שלה ומיותרת כל כך בסיומה. מלחמה פוליטית כפויה, חסרת תוחלת. מלחמה צודקת שהפכה למלחמת שולל.

השבוע יצא לראשונה דובר צה"ל החדש והבהיר שהמלחמה היא למען החזרת החטופים, וחזרתם תעצור את המתקפה. לא ברור אם המסר הזה נועד לחמאס או לראש הממשלה. ייתכן שאייל זמיר הבין שהוא עלול להפוך ל"רמטכ"ל שימושי" במלחמה האין-סופית של נתניהו, ושהסיכוי להביא חזרה לביתם את האזרחים והחיילים החטופים שלו בפעולה צבאית בלבד נמוך. החזרת החטופים מחייבת החלטה של נתניהו על עצירת המלחמה, וכל עוד הוא רוצה בהמשכה העסקה תיכשל ולא תהיה עסקת חטופים. אחרי שרונן בר יסולק יידרש זמיר כרמטכ"ל לצאת מהעמימות ולתת תשובות למילואימניקים, למשפחות שכולות ולציבור כולו על מה המלחמה. בהסבר הזה נתניהו לא יהיה לידו, וסביר שגם יאשים אותו בדומה לחבריו שהוא זה שנכשל.

נתניהו מתמרן, בזמן שהחטופים מחכים

את נתניהו מנחה אסטרטגיה אחת ויחידה - מלחמת בלתי מוגבלת. לשם כך הוא מעמעם את מטרותיה ומפזר סיסמאות המטעות את הציבור בשיטת "הפסע", ומתרפק על ההישגים שהביא הרמטכ"ל, ראש השב"כ ושר הביטחון הקודם, אותם זרק החוצה כאשמים בלעדיים כדי שחלילה לא יגרפו ממנו את תהילת המלחמה.

המלחמה מאוד שימושית לנתניהו. היא מסייעת לדחיית העדות, מדביקה את הבייס בציפייה לניצחון המתרחק, ממגנטת את סמוטריץ' שממילא הציבור שלו לא מאמין לו, מאפשרת לו לפטר את שומרי הסף ונותנת לו מנוף מול טראמפ. והמחיר? לא מעניין. כלומר, אין כל בעיה כי אחרים משלמים את המחיר: החטופים הנמקים ומשפחותיהם, החיילים הנפגעים ומשפחותיהם, המילואימניקים הקורסים ומשפחותיהם, מצב הכלכלה, התדרדרות היחסים הבין-לאומיים של ישראל - בקיצור כל מי שיכול להתנער ממנו ולא בוחר בו ישלם.

בביקורו המדיני בערש ה"דמוקטטורה", היחידה שמוכנה לא לעצור אותו, קצת לפני שיט התענוגות בדנובה כאשר הוא עונד סיכת חטופים, נאם נתניהו לאוזני מארחיו את נאום "הדיפ-סטייט" כמו אחד מגדולי המנהיגים הגולים התוקפים את ארצם. נתניהו אוהב במיוחד את שני התפקידים: גם להיות ראש המדינה וגם הראשון לתקוף אותה. הוא עושה את שני התפקידים מצוין במקביל, כי זה מאפשר לו לא לקחת אחריות באף אחד מהם. למעשה, כאשר מסתכלים על 15 שנות כהונתו, שבהן ישראל התדרדרה מרום הישגיה בעשרות שנים לפי הפחת כמעט בכל המישורים, אין אפילו נושא אחד שנדבקה בו האחריות, הוא פשוט לא בנוי לזה. במקביל, לא מעניין את נתניהו החיילים שנלחמים בעזה, שעדיין מאמינים במדינה ורוצים באמת להחזיר את אחיהם החטופים. לא מעניינים אותו כלל האזרחים שמשלמים מיסים, כי הם עדיין מאמינים במוסדות ובעתיד המדינה. התקציב נועד להיבזז ואין בו שקל לעתיד המדינה, הישגי המלחמה היקרה מדם נמוגים ונעלמים, הוא מחסל את ראשי הארגונים שהצילו את ישראל בשעה שאיבד את יכולת התפקוד שלו וכעת הוא זורק אותם לכלבים.

אגב, יש מקרים שבהם נתניהו גם יודע להילחם. רואים כיצד הוא נלחם להגן על עוזריו בחירוף נפש בצורך לגונן על עצמו מפני פרשת קטאר? אם היה עושה עשרה אחוז מזה עבור עסקת חטופים, כבר היינו מחבקים את כולם חזרה בבית.

נורת אזהרה מסוריה

היעדר כל אסטרטגיה ביטחונית, למעט האיומים המשעממים של כ"ץ, נכונה לכל החזיתות. ההיתקלות האחרונה בחמושים בדרום סוריה איננה ראשונה והיא מביאה לפתחנו בכוח מלחמה חדשה מול סוריה, כאשר המשטר הסורי החדש פרסם וידאו שבו נראה משגר רקטות מכוון כלפי ישראל, עם איומים ברקע נגד "התוקפנות הישראלית". כיבוש רצועת אבטחה חודרת ומיותרת לתוך סוריה תביא במוקדם או מאוחר להתגברות של ההתנגדות הסורית נגד צה"ל. ככל שהמצב שם יהיה רע יותר, יהיה קל יותר ליזום מלחמה נגד ישראל, בעיקר כשטורקיה מעודדת את זה.

ישראל לא מנסה לייצר הסדרים פוליטיים שיאפשרו לה לחזור לקו הגבול. היא מאוהבת פוליטית ברעיון של השתלטות על שטחים וטריטוריות. בסוף, הכתובת על הקיר - ככל שיתגברו ההתקפות והטרור ויהיו לנו נפגעים, כך ישראל תילחץ לצאת מהשטחים הללו, ואז התיאבון הסורי שידחק אותה משם ירצה גם את החלקים האחרים של הגולן. נזכיר שישראל היא שהביאה להקמת חיזבאללה בעת שהייתה בלבנון, והיא גם זאת שתקים את הארגון הבא שיילחם נגדנו בסוריה בשל שהייה מיותרת, ללא תכלית וללא תרומה ביטחונית, בטריטוריה שאינה שלנו.

נתונים לחסדי טראמפ

כדי להבין לאן בכל זאת הדברים הולכים, כדאי להסתכל לוושינגטון, והאמת שגם שם זה ממש ברור. טראמפ צמא להישגים מידיים, ובינתיים אין לו כאלה: לא באוקראינה, לא פתרון בעזה, לא חטופים, וגם האיראנים בינתיים מסרבים להילחץ לשולחן המשא ומתן. חוץ מטלטול השווקים, שבספק רב יעשו את אמריקה גדולה ועשירה שוב, אסטרטגיית השליפות לא נראית מבטיחה, נכון לכעת.

טראמפ מתכנן לבקר בחודש הבא בסעודיה. ההסכם האזורי שם הינו בעל חשיבות מכרעת עבור האינטרסים שלו והוא חייב להביא הישג - או את מניעת הגרעין האיראני או את סיום המלחמה בעזה.

בשל התלות המוחלטת של נתניהו, האחרון הרבה יותר קל לו, ולכן צפוי שבשבועיים הקרובים תהיה דחיפה אמריקנית להסדר סיום המלחמה בעזה. נתניהו מעדיף כמובן תקיפה ישראלית באיראן כדי לדחות פתרון בעזה, אך האיראנים קצת יותר עמידים, ובכל מקרה סעודיה לא תעשה הסכמים בלי לסגור את המלחמה בעזה ובלי מדינה פלסטינית.

מכתבו של ראש השב"כ רונן בר לבג"ץ מדויק ומדאיג מאוד, בעיקר בחלקים שהוא מבקש לומר לשופטים בדלתיים סגורות. האם מדובר בדרישה של ראש הממשלה לניצול פוליטי אנטי-דמוקרטי של השב"כ נגד אזרחים? ואם זה המקרה, אין בכוונת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לדרוש את נבצרות ראש הממשלה? זכותו של הציבור כן לדעת זאת.

בינתיים, ישראל מתקדמת לעוד חג עם פחות חירות, פחות פדיון שבויים, צמצום הדמוקרטיה, תחת ראש ממשלת בובות מנותק ומנוכר. הציבור איננו יכול להישאר אדיש, חייב לקחת את גורלו בידיו ולדרוש מראש הממשלה ינהג בדרך שבה דרש מכפופיו.

>>> ישראל זיו הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף. שימש קצין החי"ר והצנחנים הראשי, מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים