ביום חמישי האחרון התקיימה שיחת טלפון משולשת בהונגריה בין שלושת הידידים - אורבן, נתניהו וטראמפ. הנשיא האמריקני אמר לראש הממשלה נתניהו שאם הוא רוצה להוריד את המכסים שהוטלו, שיגיע לוושינגטון. גם נתניהו, שמכיר דבר או שניים ביחסי חוץ, לא תיאר לעצמו שכשטראמפ אומר תגיע לוושינגטון - הוא מתכוון תגיע ממש עכשיו.
לטראמפ יש עניין גדול להציג לעולם שמנהיגים עולים אליו לרגל, מתפשרים ובתמורה הוא מוכן להוריד מכסים. לכן, היום, במסיבת העיתונאים המשותפת בין השניים, נחזה בסיטואציה של Win-Win. טראמפ משדר לעולם שהוא מוכן להוריד מכסים, וישראל, מצד שני, תהיה הראשונה ליהנות מכך. זו תהיה מן צפירת הרגעה לבורסות, ומסר למשקיעים שהמכסים כאן לא כדי להישאר - אלא כדי להתפשר.
המכסים, הנושא שמעיק עתה יותר מכל על העולם, יהיה הנושא הקל בשיחה שבין השניים. איראן היא ללא ספק הסוגיה המרכזית מבחינתו של נתניהו. טראמפ מעוניין להגיע להסכם עם האיראנים, אבל הוא קיבל את עמדת ישראל בכמה היבטים: להציב דד-ליין לשיחות, לנהל שיחות ישירות ולא עקיפות כפי שהאיראנים רוצים כחלק מטקטיקת ההשהיה שלהם, ולהפעיל לחץ צבאי מקסימלי כדי לשכנע את האיראנים להיכנס לאותן שיחות.

ארצות הברית בפרישה צבאית אדירה הכוללת שתי נושאות מטוסים, שליש מהמפציצים שלהם נמצאים במרחק נגיעה, עוד עשרות מטוסים נוספים באזור. במקביל, העברת מערכות ההגנה האווירית לישראל נמשכת, לצד שורה ארוכה של הכנות. אסור לשכוח גם את ההתקפות האוויריות הבלתי פוסקות בתימן. כל אלו בבחינת מסר לאיראנים, שארצות הברית לא רק מחזיקה נבוט גדול אלא גם תהיה מוכנה להשתמש בו. לטראמפ ברור שאם לא יעשה זאת בסופו של דבר, זה ישחק את ההרתעה האמריקנית.
ישראל, ללא ספק, מעוניינת בחיסול צבאי של תוכנית הגרעין האיראנית. עם זאת, אם בסופו של דבר תיכנס איראן למשא ומתן, חשוב לישראל שההסכם הזה יהיה שונה לחלוטין מזה שקידם הנשיא אובמה בשנת 2015 (והוא יהיה). נקודת המוצא תהיה "ההסכם הלובי", שבו איראן מתפרקת לחלוטין מיכולותיה הגרעיניות - סיכוי אפסי שהאיראנים יהיו אף מוכנים לשקול זאת. שאיפתם להגיע למודל "קוריאה הצפונית" - גרעין שיבטיח את שרידות המשטר.
לחץ מקסימלי - אבל המטרה נשארה אותה מטרה
סוגיית החטופים תהיה גם כן מהותית בפגישה. גם רון דרמר וגם סטיב וויטקוף ישתתפו בפגישה. ישראל, נכון לעכשיו, זוכה לגיבוי מוחלט מארצות הברית גם בעצירת הסיוע ההומניטרי, גם בחידוש הלחימה ואפילו באירועים קשים כמו תקיפת שיירת האמבולנסים. הגיבוי מהבית הלבן היה מיידי. אין ספק, בתקופת ממשל ביידן היה רק ניתן לחלום על תמיכה שכזו.

עם זאת, כל זה, לראיית ארצות הברית, שייך גם כן לתפיסת העולם של הפעלת הלחץ המקסימלי כדי להשיג תוצאה מוגדרת - שחרור החטופים. אומנם ארצות הברית היא שותפה לרצון לפרק את חמאס מיכולותיו השלטוניות, אבל גם כאן השעון מתקתק. טראמפ נוסע בחודש הבא לסעודיה, והוא עדיין מעוניין לחדש את "עסקת הנורמליזציה". לשם כך הוא זקוק לשקט תעשייתי בעזה. הוא עדיין ימשיך לתת גיבוי מלא לפעולה הישראלית, אבל גם לזו בסופו של דבר יש תאריך תפוגה וישראל תצטרך להציג תוצאות גם כדי להביא לשחרור החטופים וגם כדי לקדם את היעד של מיגור היכולות השלטוניות של חמאס.
טראמפ ינסה לגבש דיל - שיפרק את המוקש הסורי
שני נושאים נוספים שיעלו בשולחן השיחות יהיו לבנון וסוריה. בלבנון, ישראל מקבלת גיבוי אמריקני מוחלט, והאמריקנים אפילו הציבו דד-ליין לפירוק ודחיקת חיזבאללה. ארצות הברית, שמשלמת חלק ניכר ממשכורות צבא לבנון, מצפה לראות פעילות נחושה יותר. אומנם ישנם שינויים בלבנון, מבחירת הנשיא, ראש הממשלה וחוסר התגובה של חיזבאללה, אבל כל אלה לתפיסת האמריקנים לא מספיקים. הם מזהים הזדמנות גדולה, יחד עם הסעודים, לשנות את המציאות הלבנונית מהיסוד, כפי שהשליחה האמריקנית אורטגס שבה ואומרת ללבנונים. לכן, בנושא הזה הגיבוי האמריקני לישראל ימשיך.

בסוגיה הסורית, ישראל מאוד מודאגת מהכניסה הטורקית לאזור. ארדואן, שיחד עם הקטארים מובילים קו של האחים המוסלמים, מנסה להתבסס צבאית בסוריה ובכלל זה פרישת מערכות הגנה אווירית שעלולות להגביל את חופש הפעולה הישראלי. קיים גם החשש של ישראל לבני בריתה הכורדים. בנושא הזה, נתניהו צפוי לבקש מטראמפ להציב גבולות גזרה לידידו ארדואן ולוודא שהאינטרסים הישראליים נלקחים בחשבון. אני מניח שנתניהו יזכה לאוזן קשבת מהנשיא, כי בסופו של יום גם טראמפ מזהה את ההזדמנות לשנות את המזרח התיכון ולגבשו, כך שהציר האמריקני-סעודי-ישראלי יהיה הדומיננטי בשנים הקרובות, ויעצב את המזרח התיכון מחדש.
זו עוד פגישה בקשר ההדוק עם הממשל התומך של טראמפ, במה שמסתמנת כשנה שבה דווקא המזרח התיכון הוא המקום בעולם שבו ניתן יהיה לבנות מציאות אחרת.
>>> יקי דיין שימש כראש המטה של שרי החוץ סילבן שלום וציפי לבני, כיועץ מדיני בוושינגטון וכקונסול הכללי של ישראל בלוס אנג'לס
תגובות