ביום חמישי, 9 בינואר, יתכנסו 128 צירי הפרלמנט בלבנון להצבעה, לראשונה מאז תחילת המלחמה. בסיבוב הראשון נדרשים לניצחון שני שלישים מהקולות (86), אבל בהמשך די ברוב רגיל (65). השאלה הגדולה היא: האם הלחץ הכבד של ארצות הברית וסעודיה יספק את מספר הקסם למפקד הצבא גנרל ג'וזף עון?
האיש החזק בחיזבאללה וופיק ספא, שניצל, לצערנו, מחיסול ממוקד בדאחייה - הפציע לפתע במסיבת עיתונאים כדי להסביר שהמועמד שלו נשאר כשהיה - סלימאן פרנג'יה, מנהיג המארונים בצפון, נצר למשפחה שכרכה מזמן את גורלה במשטר אסד. למרבה המזל, הסיכוי שלו אפסי. נזכיר: בבחירות הכלליות ב-2022 איבד המחנה של חיזבאללה ושותפיו/גרוריו מהעדות השונות את הרוב, ובמלחמה ערקו משורותיו צירים נוספים ובראשם חמשת הצירים הסונים מטריפולי, העיר השנייה בגודלה.
לבד מגנרל עון, יש עוד כ-15 מועמדים. כולם, כמובן, כפי שקובעת החוקה. הבולט מביניהם הוא כלכלן בעל מוניטין - ג'יהאד אזעור. הוא שירת כשר האוצר לפני שגויס לקרן המטבע הבין-לאומית. מהקשבה לתדריכיו בוושינגטון אוכל לומר שהוא איש מרשים, שאינו חושש להעמיד דברים על דיוקם גם אם אין הם נעימים לאוזן. באחד מסיבובי ההצבעה חסרו לו רק חמישה קולות כדי להיבחר, אבל מפקד הצבא לא היה אז במרוץ.
עון הוא האיש שהאמריקנים והסעודים דוחפים בנחישות בעזרת תמיכה מגומגמת של הצרפתים. קטאר בוחשת נגדו למען גנרל אחר - מפקד ביטחון הפנים אליאס בייסרי. ובהתמודדות הזו, ראוי להעיר, לא מעט צירים, בעיקר עצמאיים, פתוחים ל"שכנוע" מכל סוג שהוא: כסף, הפחדה, הבטחות.
לבנון כבר הכירה מפקדי צבא שדילגו לנשיאות: גנרל פואד שיהאב, "האבא" של הצבא, היה, אולי, הנשיא הטוב ביותר שכיהן בלבנון אי פעם. הוא חילץ את המדינה ב-1958 ממלחמת אזרחים והנהיג רפורמות חשובות. אבל שלושה מפקדי צבא אחרים - אמיל לחוד, מישל סלימאן ומישל עון - היו אסונות פוליטיים. שלושתם, איש על פי דרכו, בחרו לשתף פעולה עם נסראללה. חתנו של עון (אין קירבה משפחתית למפקד הצבא הנוכחי) ג'ובראן באסיל, שחלם להיות נשיא בעצמו והבין שלא יזכה, עשוי להטות את הכף בהצבעה עם כ-20 הקולות שלו.
על הקווים מתרוצץ המנהיג המארוני הבולט והחזק ביותר סמיר ג'עג'ע (72), המוכר לרבים מאתנו היטב כאחד ממפקדי הפלנגות שפעלו במלחמה ב-1982 צמוד לצה"ל. הוא ישב 11 שנים בתא בידוד בכלא הלבנוני, עד 2005, באשמת פיצוץ כנסיה. לטענתו, האישום היה מפוברק. מכל מקום, ג'עג'ע, ללא עוררין, הוא האויב מספר אחת של חיזבאללה. אין לו סיכוי לנצח, אלא שעד עתה לא נתן "הרופא", כפי שמכנים אותו חסידיו, את 22 הקולות של סיעת "הכוחות הלבנוניים" לעון. אם במקרה ייבחר, תשחק אשתו, סטרידה, שנכנסה לפוליטיקה כשהיה אסיר, תפקיד מרכזי.
אין טעם להמר על התוצאה שתצמח מתוך העיסה הדביקה של הפוליטיקה הלבנונית, שבה השחיתות מולכת ותכסיסים ערמומיים נמשכים עד לרגע האחרון. איש לא ייפול מכיסאו גם אם שוב לא יהיה הרוב הדרוש לאף אחד מן המועמדים. זו, אגב, ההעדפה של חיזבאללה. החשוב הוא שאם ייבחר נשיא יהיה זה אדם שמוכן לפעול בחריצות להקים את מולדתו על רגליה ולשים סייג להתעמרות ארוכת-השנים של חיזבאללה. נשיא רופס ונרפה יהיה בזבוז של תוצאות המלחמה.