מי שמיהר לסמן את הרמטכ"ל אייל זמיר כסוג של "יס-מן" של הדרג המדיני לאחר הבחירה שלו, אולי מתחיל לגלות שזה לא כך. הרמטכ"ל זמיר אמר למי שבחר בו, בזמן אמת, שהדבר היחיד שעומד לנגד עיניו זה טובת המדינה וטובת הצבא. זמיר מבין שמי שביקש ממנו לבוא ולהיות רמטכ"ל זהו אותו דרג מדיני, ולא הפוך, ולכן הוא משוחרר מלחצים.
כבר בדיונים הסגורים בתקופה האחרונה, כשנדרשה להישמע דעתו, הוא הביע אותה גם אם היא לא הייתה תמיד נעימה לאוזן או הפוכה לדעות של אחרים בחדרים הסגורים. זו חובתו המקצועית מתוקף תפקידו. לכן, גם באירוע הנוכחי של החקירה נגד הקצין, זמיר לא מוכן שתהיה התערבות חיצונית. הצבא מנהל בדיקה, וברגע שהדברים יתבררו ויתבהרו - גם הציבור יכיר את הנסיבות.
בסוף יש כאן חשד חמור לעבירת ביטחון מידע, שאותו קצין הוציא מהצבא ומסר למי שאינו מוסמך לכך. אירוע כזה חייב להיבדק, בטח כשרק לאחרונה קצין בכיר במילואים הודח מהצבא על פחות מכך. לכן, עם כל הכבוד לגבורתו של הקצין ב-7 באוקטובר, אם הוא עשה עבירה, ומבחינה עובדתית זה יימצא כנכון, אז הוא יצטרך לשאת בדין. כך זה צריך להיות בצה"ל - אין פה שום השתקה או התחמקות.
שר הביטחון ישראל כ"ץ עשה שגיאה כשבחר להתעמת עם הרמטכ"ל באופן פומבי. יחסי עבודה תקינים מתנהלים כך: יש לך משהו להגיד לרמטכ"ל? תעביר לו את המסר בארבע עיניים. גם שרי ביטחון ורמטכ"לים קודמים ניהלו עימותים, אבל הם ידעו ליישב את הדברים בחדר סגור ולצאת החוצה עם חזית אחידה. זה עיקרון חשוב מאוד שמקרין לתוך הצבא, וגם לאויבים שלנו. לישראל יש הרבה חזיתות פתוחות, ואין סיבה לפתוח אחת נוספת.
אחד הדברים ששר הביטחון דיבר עליהם באחרונה עם אנשים שהוא פגש היה שהוא מתכוון להשלים, יחד עם הרמטכ"ל זמיר ובתיאום, את העזיבה של האחראים לאסון 7 באוקטובר. המטרה היא בעצם לנקות את השורות כדי שאפשר יהיה לעשות סדר ולתת לצבא את השקט הדרוש כדי שיוכל לעבוד. המהלך של שר הביטחון כ"ץ פוגע בדיוק במדיניות החדשה שלו ולא מאפשר לצה"ל את השקט התעשייתי שהוא כל כך צריך כדי להתרכז בדברים החשובים: המלחמה בעזה עשויה להתרחב, האיום הנשקף מאיראן עוד לא חלף מהעולם ועוד.
אי אפשר שצה"ל יקום כל בוקר לפרשה חדשה שאיתה הארגון צריך להתמודד. על שר הביטחון לספק לצבא גב, שקט וקרקע נוחה לעבודה והתעצמות.
תגובות