בשנה האחרונה עולה המודעות בעולם ובישראל לחשיבותו ומרכזיותו של ים סוף, כנתיב שיט חיוני לכלכלת העולם. זאת משום שצבא הטרור החות'י מנצל את מיקומה האסטרטגי של תימן ומטיל למעשה מצור ימי, הפוגע במדינות האזור. ואולם, לא מדובר רק בחות'ים: המרחב הימי שבין תעלת סואץ בצפון למצרי באב אל-מנדב בדרום, כולל הים הערבי החובק את חצי האי ערב מדרום, מושך אליו גם את המעצמות העולמיות.
מעצמות עולמיות כמו סין, ארצות הברית ורוסיה משקיעות מאמצים לבסס שליטתן או השפעתן בנמלים שלחופי הים סוף, שמדינות מזרח אפריקה תלויות בהם. רוסיה נוכחת בסודאן; סין כבר שולטת למעשה על הנמל בג'יבוטי, ומעצמות נוספות מחזיקות בסיסים צבאיים וכלכליים במדינה זו, שבצידו המערבי של מיצר באב אל-מנדב.
לאחרונה זוכה האוטונומיה בסומלילנד, שניתקה עצמה מסומליה, להתעניינות רבה: 90 אחוזים מהסחר של אתיופיה, שבמסגרת הסכמי השלום עם אריתריאה ויתרה על מוצא לים, עוברים דרך הנמל הימי בג'יבוטי. כיום אתיופיה משקיעה מאמצים רבים בתקווה לקבל רצועת חוף לבניית תשתית ימית ולחדש את המוצא שלה לים. פעולות אלה מייצרות מתח רב במזרח אפריקה בין סומליה, אתיופיה ומצרים, שהתייצבה לצד סומליה.
גם איראן מעורבות באזור: קווי הספנות שלה משתמשים בחלק מנמלים אלו בכדי לעקוף את המגבלות והסנקציות, ולייצא תזקיקי נפט וגז החיוניים לכלכלה האיראנית.
בצד המזרחי של ים סוף מנצלים החות'ים את שלושת נמלי הים שבשליטתם כדי לספק מעבר לאנרגיה ולסחורות, ובכך לגייס משאבים לחמש את צבא הטרור שלהם, השולט בצפון תימן. הנפגעת העיקרית מפעולותיהם היא מצרים, שכלכלתה תלויה לא מעט בתעבורה הימית דרך תעלת סואץ. ישראל, ארצות הברית ובריטניה פועלות כיום צבאית במרחב, ומדינות רבות מעורבות בנעשה בו, מי על ידי שליחת כוחות ימיים ומי על ידי ניסיון לחיזוק ויצירת בריתות שיקבעו את מעמדן בים סוף לשנים הבאות.
ישראל יכולה וצריכה לנצל הזדמנות זו, וליצור בריתות חדשות במרחב. האיום החות'י נבנה ב-20 השנים האחרונות בהכוונה, תמיכה ומימון של איראן, וכעת הוא מביא את האזור לרתיחה. עתה נראה שארצות הברית והמדינות הסוניות בחצי האי ערב מבינות כי בשלה העת להתמודד איתו. זוהי התלכדות אינטרסים, היוצרת הזדמנות להשפיע על מרחב ים סוף מצפון ועד דרום, ובשתי היבשות השוכנות לחופיו - אפריקה ואסיה.
עצם שיתוף פעולה בהסרת האיום החות'י מהמדינות השוכנות לחופי ים סוף יחזק את נכסיותה של ישראל עבורן. זאת לא רק על ידי ההפצצות האוויריות שישראל כבר מבצעת, אלא גם בפעילות ימית (יחד עם שותפים), שתפגע ביכולות צבא הטרור החות'י להמשיך לפעול.
פעילות כזו במרחב ים סוף, ויצירת בריתות ימיות נוספות, יסייעו גם בהתמודדות עם איראן, המשתמשת בציר הימי למימון פעולות הטרור שלה ברחבי המזרח התיכון ובחימוש השלוחים שלה. לאחר המהלומה שספג "צבא השלוחים" בחודשים האחרונים, סביר שאיראן תנסה לשקם את כוחם דרך הציר הימי. פגיעה בו תהיה פגיעה יעילה במשטר האיראני.
הים סוף צפוי להיות מוקד מרכזי של הזירה הבין-לאומית בשנים הקרובות. מגמות עולמיות כמו המשך בתלות באנרגיה ממקורות המפרץ, התגברות התחרות בין המעצמות על שליטה בנתיבי סחר גלובליים, והתרחבות ההשפעה של סין במרחב לצד ניסיון אמריקני לצמצם השפעה זו, יחזקו את חשיבותו האסטרטגית של נתיב ימי זה.
ככל שנקדים לנתח את המצב, לבנות יכולות מותאמות להשפעה ופעולה, לשהות ולפעול ים סוף, נוכל להיות משמעותיים לשותפים קיימים ולשותפים עתידיים.
>>> תא"ל (מיל') יובל אילון הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת בתפקידים בכירים בחיל הים, ובתפקידו האחרון היה ראש מספן המודיעין