הוא לא שירת בשייטת ולא בצוללות, אבל אלוף במיל' אלי שרביט הצליח להגיע אל היעד של ראשות השב"כ בדממה, איש לא ראה ואיש לא שמע. עד הבוקר בשעה 7:00, מעטים בכלל הכירו את שמו של מפקד חיל הים לשעבר, ואיש לא ידע שהיה מועמד לראשות הארגון המוכה, שספג מהלומה אדירה ב-7 באוקטובר ועוד אחת בתקופה האחרונה, בעימות ישיר עם ראש הממשלה.
כאשר החל ראש הממשלה בנימין נתניהו לראיין את המועמדים לראשות הארגון, בהיתר בג"ץ, הראיונות נראו כשלב פורמלי מציק בדרך להכרזה הבלתי נמנעת על מ', סגנו של רונן בר עד לאחרונה. מ' גם נהנה מתמיכת הממסד הביטחוני ובר עצמו, והוא גם בן למשפחה דתית-לאומית ידועה, עם השקפות לאומיות. אבל ככל שהתקדמו הראיונות, כך גברה ההתנגדות של נתניהו למינוי. הוא לא היה יכול לשאת את הכניעה לתכתיב בלתי מפורש – או מ' או שהמדינה תרעד. בנוסף, התחוור עומק המעורבות שלו באירועי ליל 7 באוקטובר. אין כל היגיון בהדחה של שותף בכיר למחדל, רק כדי למנות במקומו שותף זוטר.
כך התרחב מעגל המרואיינים מארבעה לשבעה. נתניהו רצה למנות מישהו בסגנון אייל זמיר – מצד אחד כזה שאינו חלק מהאגף העוין לו בגווארדיה הוותיקה של הממסד הביטחוני, מצד שני מישהו שכתפיו רחבות מספיק. כך נולד המינוי של שרביט. אומנם הוא השתתף בהפגנות בקפלן ותמך בהסכם הגז של לפיד עם חיזבאללה, אבל נתניהו התרשם כנראה שישמור את הפוליטיקה מחוץ לארגון. יש פה גם עקיצה קטנה, כמעט לא מורגשת: גם אחרי הטלטלה הקודמת בארגון, הכישלון במניעת רצח רבין, הוחלף ראש הארגון במפקד חיל הים לשעבר, עמי אילון. עד היום מעריצים אותו בארגון על השיקום שערך. הבלבול באופוזיציה לנוכח המינוי ושלל התגובות הסותרות מעידים שנתניהו הצליח לפחות בגזרה הזו. זו חתיכת טלטלה בשב"כ.

המינוי אינו חף מבעיות, בלשון המעטה: רונן בר ונדב ארגמן ראו ערבים רק דרך כוונות, כבוגרי היחידות המבצעיות בשב"כ ולא אלה שעוסקות בהפעלת סוכנים. שרביט ראה ערבים רק דרך פריסקופים. הוא לא עסק מעולם בנושאים שהשירות עוסק בהם. לפחות במובן הזה מינויו של שרביט הוא הליכה אחורה, ולא קדימה. עולה גם השאלה המשפטית, שכן נתניהו אינו יכול להביא את המינוי להצבעה לפחות עד הדיון בבג"ץ בשבוע הבא.
אבל איש השעה כעת אינו שרביט, אלא בר. הוא יצא למלחמה אבודה נגד הדחתו, מלחמה שמעמידה את השירות החשאי בעימות ישיר עם הממשלה. אחרי שסירב להתייצב לישיבת הממשלה וגם לא עתר לבג"ץ נגד הדחתו – תודה לאל על התנועה לאיכות השלטון – הוא ניצב כעת בפני דילמה קשה. האם יוסיף להתבצר בכיסאו? אין לשלול את האפשרות שאחרי ההודעה על מינוי האלוף במיל' לתפקיד, יודיע על עזיבה מסודרת של התפקיד, חוסך הליכים משפטיים ומפזר את עננת המשבר החוקתי.
תגובות