בדברים שנשא בפני המועצה המהפכנית של פת"ח ב-20 בפברואר, ברמאללה, הבהיר יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כי הוא מחויב לכך שהתגמולים שמקבלים המחבלים האסורים בישראל ומשפחות החללים לא תיפגענה, במשתמע כתוצאה מהשינויים שעליהם הכריז ב-26 בינואר במנגנון תשלום המשכורות למחבלים האסורים ובקריטריונים שעל בסיסם הן תשולמנה. כזכור, יו"ר הרשות הודיע שהטיפול בצורכי המחבלים האסורים והחללים יעבור מהרשות לענייני האסירים והמוסד לטיפול במשפחות החללים לידי "המוסד הלאומי הפלסטיני למתן אפשרויות כלכליות" והתשלומים עבורם יתבססו על צורכי המשפחות ועל הצדק, ובמשתמע לא על משך המאסר שלהם, קרי על חומרת מעשי הטרור שביצעו.

דברי אבו מאזן מצטרפים להבהרות נוספות של אנשי פת"ח, שלפיהן השינויים לא יפגעו כהוא זה במשכורות המחבלים, ולהצהרות של דוברים ישראלים שטענו כי מדובר שוב באחיזת עיניים של הרשות הפלסטינית שנועדה להטעות את המערכת הבין-לאומית, בלי להפסיק את הנוהל הנפסד של תשלום המשכורות למחבלים. יודגש שדברי אבו מאזן בנושא בכינוס המועצה המהפכנית נאמרו לאוזניים פלסטיניות ולא היו חלק מנאומו הכתוב כפי שצוטט בתקשורת הפלסטינית. יש בכך כדי להעיד שהרשות משדרת מסר כפול: לאוזניים מערביות היא מציגה חזות של שינוי ואילו כלפי פנים היא מבהירה כי לא חל שינוי של ממש.

יצוין כי מהלכי אבו מאזן עוררו ביקורת מצד חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, ואפילו מצד ראש רשות האסירים, קדורה פארס. בתגובה, הכריז אבו מאזן על פיטוריו המידיים של פארס ועל מינוי ראאד ערפאת אבו אל-חומוס, מי שהיה אחראי על הקשרים הבין-לאומיים של רשות האסירים, לעמוד בראשה. יצוין עוד שאבו אל-חומוס הוא חבר בחבר הנאמנים של "המוסד למתן אפשרויות", שיטפל מעתה בתשלומים למחבלים האסירים והמשוחררים.

מלכתחילה היה מקום להטיל ספק ברצינות השינויים במתכונת הסיוע של הרשות הפלסטינית למחבלים:

  1. עצם הכנסת הקריטריון של "צדק" הטילה ספק בכוונה לבסס את התשלומים רק על היכולות הכלכליות של המחבלים ומשפחותיהם, והצביעה על כוונה להערים על המערכת הבין-לאומיים.
  2. לא נקבע כיצד ועל ידי מי יתבצע הפיקוח הבין-לאומי, שאבו מאזן התחייב להקים, והתקנון של "המוסד למתן אפשרויות" הוא כללי מדי מכדי להבהיר מהם הקריטריונים למתן הסיוע, במיוחד כאשר אנשיו ממונים גם הם על ידי אבו מאזן. ניסיון העבר מלמד שפיקוח בין-לאומי על הרשות הפלסטינית לא יכול להיות אפקטיבי, ומנוצל כדי להקל לחצים לזמן מה, על מנת להשיג מרחב תמרון מדיני לרשות.
  3. שינוי אמיתי במערכת התשלומים למחבלים היה אמור לחולל סערה ציבורית נרחבת, ובכלל זה הפגנות של משפחות המחבלים. בפועל, לא קרה דבר מעבר לביקורת של פארס, שהארגון שעמד בראשו נפגע. נראה כי המשפחות מבינות שמדובר בתרגיל עבור האמריקנים, האירופים והישראלים, ובפועל דבר לא ישתנה.

אף שנראה שמדובר באותה גברת בשינוי אדרת, ואף על פי שישראל לא הלכה שולל אחרי מה שמצטייר כתרגיל פלסטיני, חלק ממטרות המהלך עדיין ניתנות להשגה מבחינת אבו מאזן. ממשל טראמפ גילה גישה חיובית כלפי הצעד הפלסטיני, גם אם לא קבע במפורש שיש בו כדי להצדיק את הסרת הסנקציות על הרשות הפלסטינית בשל תשלום המשכורות למחבלים (החוק האמריקני אוסר סיוע ישיר לרשות, כל עוד היא ממשיכה לשלם משכורות למחבלים האסורים בישראל ואינה מבטלת את החוק המסדיר זאת). גם כך, נראה שהמהלך קנה מידה של רצון טוב חיוני מצד הממשל החדש, שעשוי להתרגם לנכונות לבחון את שילוב הרשות בניהול רצועת עזה ב"יום שאחרי". האירופים גם הם עשויים להתייחס בחיוב לצעד הפלסטיני, אם כי מבחינתם לא היה בתשלום המשכורות כדי להצדיק פגיעה בסיוע לרשות.

>>> תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר הוא ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS)