ראשי התיבות הידועים של שב"כ הם - שירות ביטחון כללי. הערב, שוב קיבלנו הוכחה לכך שראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה שירות ביטחון פרטי, גם משפחתי.

נתניהו ייזכר תמיד כראש ממשלה כתום, צבע ההפקרה של משפחת ביבס ב-7 באוקטובר. אבל הוא פוחד גם מהכתום השני וזה מדי אסיר בכלא. לכן, הוא דואג לפטר קודם כל את ראש השב"כ רונן בר, כי זה מנהל עכשיו חקירה שכבר בעיצומה וזו פרשת "קטאר-גייט" - שבה נחקרים עוזריו ושותפי סודו. גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מנהלת תיק, והוא מתכוון לפטר אותה. אך זה פחות דחוף מאשר לפטר את רונן בר.

מדובר באותו נתניהו שלא הסכים אפילו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, שאת חבריה יקבע השופט נעם סולברג. זאת, כי כל מעייניו בביצור שלטונו המושחת. בהודעתו הרשמית, הודיע נתניהו כי אין לו אמון בראש השב"כ רונן בר. אז במי כן יש לו אמון? אך ורק בשרתים משפחתיים. התירוץ לגבי 7 באוקטובר קלוש אף יותר כעילה: הוא הראשון מכולם. נתניהו היה צריך ללכת עוד לפני כל אלה שהלכו ועוד ילכו בשל אחריותם לאסון.

לסיכום, אפשר להזכיר שרונן בר מצטרף לשורה ארוכה ביותר של דמויות ביטחוניות, מראשי ממשלה כמו יצחק שמיר ושרון, ועד רמטכ"לים, אלופים, ראשי שב"כ, ראשי מוסד, ראשי ועדה לאנרגיה אטומית ומדענים ביטחוניים - כולם קבעו לאורך עשרות שנים את מה שאנחנו מבינים גם הערב: נתניהו מסוכן לביטחון ישראל.