בעודנו מתקרבים לנקודה שבה עלול להתפוצץ המשא ומתן עם חמאס, לקראת יישום שלב ב' של העסקה, מתנהל בשבועות האחרונים דיון נוקב אם ישראל יכולה להגשים את שתי מטרות המלחמה: גם הכרעת חמאס ומניעת שליטתו הצבאית והשלטונית בעזה, וגם את שחרור החטופים.
בחלוף כ-500 ימים מתחילת הלחימה, ברור לכול כיום כי נקודת התורפה המרכזית של חמאס היא אספקת סולר, מזון ומים. ואכן, בימים הראשונים של המלחמה מנעה ישראל באופן מוחלט כניסת סיוע הומניטרי, וזה גם מה שהביא את חמאס להסכים לשחרור מדורג של חלק גדול מהחטופים. אלא שאז נכנעה ישראל ללחץ בין-לאומי מאסיבי והחלה לאפשר את כניסתו של סיוע הומניטרי לרצועת עזה. סיוע זה התאפשר למרות שחמאס לא קיים את חלקו בעסקה ונמנע מלאפשר לארגון הצלב האדום להיפגש עם כל החטופים ולספק להם תרופות חיוניות.
סיוע זה נטל מידי ישראל את המנוף המרכזי למשא ומתן על שחרור החטופים. הוא האריך את משך הלחימה, וברור שאם יכלה ישראל למנוע כניסת דלק, מים ומזון למפקדות חמאס, היה בכך כדי להפעיל לחץ שיביא הן להכרעת חמאס והן להגשמת מטרותיה לגבי עסקאות חטופים. צריך לשאול: האם הדבר אפשרי? האם ניתן שלא לאפשר את כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה? תשובה לשאלה זו אינה פשוטה, ונדרשת כאן חשיבה משפטית ומבצעית מחוץ לקופסה. זו חשיבה שלצערי לא התקיימה בתקופת ממשל ביידן, וגם אינה מתבצעת כיום כשבבית הלבן נשיא אוהד, שיתמוך קרוב לוודאי בכל יוזמה של ישראל.
על פי המשפט הבין-לאומי ההומניטרי, המעוגן בין היתר באמנות ג'נבה, יש לאפשר הכנסת סיוע לאוכלוסייה בלתי מעורבת באזור לחימה, אבל באותה מידה ישנם כללים בין-לאומיים המעוגנים באמנה הבין-לאומית נגד מימון טרור וכללי כוח המשימה, Financial Action Task Force (FATF), האוסרים באופן מוחלט על מתן כל סיוע, גם לא הומניטרי, לארגון טרור, או למי שהוא תחת שליטה של ארגון טרור. כללים אלו מעוגנים גם בדין האמריקני.
הכנסת הסיוע במתכונת שהתקבעה בחודשים האחרונים סותרת את העקרונות הבין-לאומיים, הן משום שהסיוע מגיע לא רק לבלתי מעורבים, אלא גם לחמאס עצמו הממשיך בלחימה, מה שמהווה אבסורד מוחלט בסיוע ישיר לאויב, והן משום הסתירה לעקרון הבין-לאומי שאין לאפשר הענקת סיוע כלשהו לארגון טרור, גם לא למטרות לגיטימיות כמו סיוע הומניטרי.
המפתח לניצחון ולהגשמת שתי מטרות הלחימה הוא בשינוי הפרדיגמה, וביישום מדויק יותר של הכללים הבין-לאומיים, באופן שהסיוע ההומניטרי יחולק רק באזורים שאינם בשליטת חמאס, ובידי מי שאינם קשורים אליו. יש לשכנע בכך הן את האמריקנים והן את יתר מדינות העולם, ולפעול ליצירת אזורים לחלוקת סיוע שיהיו בשליטה ישירה או עקיפה של ישראל, ויאפשרו אכיפה של העקרונות הבין-לאומיים. כיום ברור שהסיוע ההומניטרי מחולק בעזה באמצעות ארגוני טרור. על המשאיות שנכנסות עומדים חמושים של חמאס ומדי פעם הם אף יורים באש חיה בהמון המנסה לבזוז אותן.
ממשלת ישראל מאיימת עתה כי אם יופר הסכם החטופים תחזור ישראל ללחימה עצימה, אבל זו תהיה טעות שכן המטרות הצבאיות שניתן להשיג, כל עוד חמאס משתמש בחטופים כמגן חי, הן מוגבלות. תחת זאת, על הממשלה להיערך למצב שאם אכן יופר הסכם שחרור החטופים, תפעל ישראל מיידית לשינוי מוחלט של דרך חלוקת הסיוע באזור שאינו בשליטת חמאס, ועל ידי מי שאינם נתונים למרות, בין על ידי צה"ל עצמו ובין על ידי גוף בין-לאומי אחר.
בעבר דווח כי במהלך המלחמה נעשו ניסיונות של צה"ל לבצע תוכנית זו ללא הצלחה. כן נטען שאין זה מוצדק לסכן חיי חיילים לצורך משימה אזרחית במהותה של חלוקת הסיוע. אבל עתה, חלופה זו עדיפה על סיכון חיילים בחידוש הלחימה העצימה, והיא עשויה להביא לתוצאות טובות בהרבה בהפעלת לחץ על חמאס לשחרור החטופים.
חשש נוסף מצמצום הסיוע ההומניטרי ובקרה על חלוקתו הוא הרעבת החטופים, אולם לאחר התמונות שראינו כולנו בשחרור החטופים לאחרונה, מסתבר שגם כאשר רצועת עזה מוצפת במזון, פעלו ארגוני הטרור להרעבה מכוונת של חטופינו, תוך התעללות בהם.
כל עוד פעימות שחרור החטופים נמשכות, על הממשלה להיערך במהירות לאפשרות של הפרת הסכם החטופים מצד חמאס בעתיד הקרוב, ואז במקום לחדש את הלחימה העצימה להשתמש במנוף הלחץ החשוב ביותר, הפסקת אספקת הסולר והמזון לחמאס, שיש סיכוי שיביא להשבת החטופים במהרה.
>>>עו"ד יהודה שפר הוא מומחה בין-לאומי למאבק במימון טרור, הקים בעבר את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ושימש כמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית
תגובות