ההתפטרות של גלנט - והמתקפה על חוק הגיוס של נתניהו וכ״ץ | פרשני חדשות 12

עמית סגל

יואב גלנט לא נכנס למערכת הפוליטית מתוך כוונה להיות חבר כנסת מן השורה. שאיפותיו הפוליטיות גבוהות יותר, ועל כן צפוי להתמודד על ההנהגה בליכוד בבחירות הפנימיות הבאות. עד אז, הוא יחזור לחיים האזרחיים. בחירתו להתפטר על רקע סוגיית חוק הגיוס אינה מקרית - הוא מודע היטב לכך שגם בקרב תומכי נתניהו בליכוד קיימת התנגדות משמעותית לנוסח החוק המתגבש. מבחינתו, זהו מהלך אסטרטגי - הוא מסמן לציבור שזוהי הפסקה זמנית בלבד, ובכוונתו לחזור למגרש הפוליטי כמתמודד בליכוד בפריימריז הבאים.

דפנה ליאל

 ההתפתחויות מאחורי הקלעים מלמדות כי יושב ראש הקואליציה, אופיר כץ, כבר הכין את התשתית הפרוצדורלית לפרישתו של גלנט. נראה כי גלנט בחר ליזום את המהלך בעצמו, במטרה לאמץ אסטרטגיה דומה לזו שנקט נפתלי בנט בעבר - פרישה יזומה במטרה לצבור כוח פוליטי מחוץ למערכת.

בטווח המיידי, המהלך משרת את נתניהו שכן חבר כנסת נאמן לדרכו צפוי להחליף את גלנט. אמנם בהצהרתו הרשמית גלנט הדגיש את זיקתו לליכוד, אך בפועל הוא נמנע מלסגור דלתות ומותיר בפניו מגוון אפשרויות פוליטיות. שאיפותיו של גלנט חורגות מעבר לתפקיד חבר כנסת, ואף מעבר לתיק הביטחון - הוא מכוון לפסגת הפירמידה הפוליטית. האסטרטגיה שלו מתמקדת בביסוס כוחו מחוץ למערכת, במטרה להציב את עצמו כאלטרנטיבה מנהיגותית.

יאיר שרקי

הצהרת הפרישה של גלנט מסמנת למעשה את יריית הפתיחה במערכת הבחירות הפנימית בליכוד. ככל שביקורתו על חוק הגיוס חריפה יותר, כך מתבהר הפרדוקס: התפטרותו דווקא מקלה על הקואליציה להעביר את החוק. במקום גלנט, שהתנגד לחוק, ייכנס חבר כנסת שצפוי להצביע בהתאם לעמדת הקואליציה.

משקלו של גלנט כשר ביטחון לשעבר היה עלול להקשות משמעותית על העברת החוק אילו היה נשאר והצביע נגד. כעת, עם פרישתו, מכשול זה הוסר מדרכה של הקואליציה. נתניהו, קרוב לוודאי, מרוצה מהתזמון - ההתפטרות מעניקה לו מרווח תמרון פוליטי משמעותי. חשוב להדגיש: פרישתו של גלנט מהכנסת אינה קשורה לתפקודו באירועי השבעה באוקטובר, אלא נובעת משיקולים פוליטיים הנוגעים לעתידו בזירה הציבורית.

אמנון אברמוביץ׳

שאיפתו של גלנט להישאר בליכוד ולהוביל בה קו לאומי-ליברלי מעידה על נאיביות פוליטית. המציאות העכשווית מצביעה על כך שהליכוד עברה טרנספורמציה והפכה למפלגה בעלת גוון לאומני מובהק. למרות שגלנט מביע אמון בחברי הליכוד, העובדות בשטח מדברות בעד עצמן - לפחות מחצית מחברי הכנסת של המפלגה מחזיקים בתפיסת עולם המזוהה עם האידיאולוגיה הכהניסטית של עוצמה יהודית, ולא עם המסורת הלאומית-ליברלית של הליכוד ההיסטורי.

ירון אברהם

גלנט נקט בצעד ההגיוני מנקודת מבטו. עתידו בקואליציה הנוכחית נראה חסום - הוא אינו נהנה מתמיכה או מאהדה, ונתניהו והנאמנים לו דחקו אותו לשוליים. פרישתו משקפת במידה מסוימת את מה שהיה ראוי לעשות כמי שנושא גם הוא באחריות לכשלי השבעה באוקטובר - לקחת אחריות ולפנות את מקומו. גלנט מניח שיוכל להתמודד על הנהגת הליכוד בעידן שלאחר נתניהו, אך נראה שהוא מפריז בהערכת קרבתה של תקופה זו. נתניהו לא הולך לשום מקום.