אומנם השתלטות הג'יהאד הקיצוני על סוריה פגעה קשות בציר הרשע של איראן, סוריה ולבנון, אך במקומו קורם עור וגידים ציר רשע חדש ומסוכן מקודמו, הלוא הוא הטורקים והג'יהאד הקיצוני (יוצא חלציו של אל-קאעידה). לשון אחר, אנו עוד עלולים "להתגעגע" לציר הרשע של איראן ושלוחיה.
לפני כמה שבועות התבטא נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בגסות ובחומרה רבה כאשר אמר שמדינת ישראל מבצעת פשעים נגד האנושות, והיא "רוצחת את העם הפלסטיני ברצועת עזה". הוא הוסיף ואמר שכל האיסלאם בעולם צריך להתאחד נגדה. ארדואן הוא הגורם העיקרי העומד מאחורי המרד של הג'יהאד הקיצוני במשטר הסורי. הוא שהיה אחראי לחימוש הארגון הג'יהאדיסטי בנשק והיה מעורב עם אנשיו בתוכניות לתקיפת סוריה. ולא עוד, אלא שארדואן גם עמד ויעמוד איתם כתף אל כתף נגד ישראל. נשאלת אפוא שאלת מיליון הדולר: היכן היה אגף המודיעין של צה"ל גם הפעם? הרי מדובר בכישלון מודיעיני מתמשך לאורך שנים רבות.
מצב דומה עלול להתרחש גם בירדן, שבה 92% מן האוכלוסייה היא סונית, ורובה מתנגדת לשלטון המלך המושל בכיפה זה שנים הרבה, אף שנתמך במיעוט קטן באוכלוסייה. אירוע כזה עלול להתרחש ביוזמת איראן לאחר שתספק לאוכלוסייה הסונית בממלכה נשק ותעודדה למרוד בשלטון המלך, כדי לפצות את עצמה על אובדן השפעת איראן בסוריה. למעלה מזה, אירוע כזה יש בו כדי לעודד את הג'יהאד הקיצוני שהצליח יפה-יפה בסוריה וירצה להרחיב את שליטתו גם בירדן בתמיכת הטורקים.
מוטב אפוא שלא נחיה באשליות ושלא נתעלם מכך שצפויות לישראל סכנות אף גדולות יותר בעתיד. כדרכנו בקודש, רבים מדברים על ריסוק ציר הרשע האיראני ואינם צופים את פני העתיד. שוב אנו בתסריט המוכר לכולנו – צהלות שמחה המביאות בסופו של דבר לאדישות ולאי-שיקום הצבא כדי שיוכל לעמוד בכל אתגרי העתיד.
המציאות החדשה מחייבת בנייה אחרת של צה"ל
אם לא ננצל עכשיו את הזמן ולא נכין את צה"ל למלחמה עוצמתית אזורית כוללת, כדי שיתאפשר לישראל להגן ולתקוף בכמה זירות בעת ובעונה אחת, הרי אנו עלולים לאחר לרכבת. הלוואי שכל זה לא יקרה, אבל למדינת ישראל אין ברירה אלא להכין את צבאה לבאות ולהגיב על התהוות התהליכים המסַכנים את קיומה, כלומר להכין את צה"ל להתפתחויות החמורות במזרח התיכון. אל לנו להוסיף לחיות על ניסים כפי שקרו לנו למזלנו רק לפני שנה וחודשיים, שבהם לא תקף אותנו חיזבאללה בה בעת עם מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
גלוי וידוע שב-20 השנים האחרונות הקטינו הדרג המדיני והדרג הצבאי את צבא היבשה באלפי טנקים, ב-50% מאגדי הארטילריה, בחטיבות חי"ר ובהגנה מרחבית ועוד, והביאו את צבא היבשה של צה"ל לידי גודל שהוא שליש (!) מגודלו שהיה לפני 20 שנה.
במצב רעוע כזה נאלץ צה"ל למתוח את החבל עד קצה גבול יכולתו. במלחמת חרבות ברזל נוכחנו ללא עוררין שאין יחידות שיחליפו את הלוחמים שנלחמים כבר מעל לשנה. לכן רבים מהם, מותשים פיזית ונפשית, מצביעים ברגליים ואינם מתגייסים עוד לשירות המילואים. לא זו אף זו, אין לצה"ל היכולת להכריע לא את חמאס הקטן ולא את ארגון חיזבאללה הגדול מחמת חוסר יתירות בכוחות, חוסר שאינו מאפשר לישראל להישאר במקומות שכבשנו ולא לתמרן תמרון עמוק ולהילחם בו-זמנית בכמה זירות. הפסקת האש עם חיזבאללה באה לעולם מחוסר ברירה משום שאין ביכולת צה"ל להכריע את ארגון הטרור השיעי הלבנוני.
אנחנו חייבים להגדיל מיד את צבא היבשה הגדלה ניכרת וליצור איזון נכון יותר בין מטוסים ובין רכיבי המערכת האחרים, ובה חיל הטילים, לייזר עוצמתי, רכש של עשרות אלפי כטב"מים, נ"מ רב-קני ועוד. הגדלת צבא היבשה ורכש אמצעי לחימה חדשים יאפשרו לצה"ל יכולות הגנה והתקפה טובות בהרבה מן הקיים כיום.
במציאות הזאת עלול האיום הקיומי על ישראל להתעצם עשרת מונים בעטיים של השינויים הדרסטיים במזרח התיכון. השינויים האלה ניכרים בישיבה של לוחמי הג'יהאד הקיצוני על גבולותינו בסוריה ובחשש שנוכחותם זו עלולה להתרחש גם בירדן, וטרם הזכרתי את התגרענותם של האיראנים.
כללו של דבר, הדרג המדיני והדרג הצבאי חייבים מיד להטות שכם, להתעשת ולהכין את המדינה ואת צה"ל לאתגרים הקשים הצפויים למדינתנו בעתיד.
>>> אלוף (במיל') יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס, והיה מפקד המכללות הצבאיות. הוא כיהן במשך עשור כנציב קבילות החיילים. לו עיטור העוז על לחימה כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים