אומנם השתלטות הג'יהאד הקיצוני על סוריה פגעה קשות בציר הרשע של איראן, סוריה ולבנון, אך במקומו קורם עור וגידים ציר רשע חדש ומסוכן מקודמו, הלוא הוא - הטורקים והג'יהאד הקיצוני (יוצא חלציו של אל-קאעידה). בלשון אחר, אנו עוד עלולים "להתגעגע" לציר הרשע של איראן ושלוחיה.
צריך לזכור שלפני כמה שבועות התבטא נשיא טורקיה ארדואן בגסות ובחומרה רבה, כאשר אמר שמדינת ישראל מבצעת פשעים נגד האנושות, והיא רוצחת את העם הפלסטיני ברצועת עזה. הוא הוסיף ואמר שכל האיסלאם בעולם צריך להתאחד נגד ישראל. ארדואן הוא הגורם העיקרי העומד אחרי המרד של הג'יהאד הקיצוני נגד המשטר הסורי. הוא שהיה אחראי לחימוש הארגון הג'יהאדיסטי בנשק והיה מעורב עם אנשיו בתוכניות לתקיפת סוריה. ולא עוד, אלא שארדואן גם עמד ויעמוד איתם כתף אל כתף נגד ישראל. נשאלת אפוא שאלת מיליון הדולר: איפה היה אמ"ן גם הפעם? שהרי מדובר בכישלון מודיעיני מתמשך לאורך שנים רבות.
מצב דומה עלול להתרחש גם בירדן, שבה 92% מן האוכלוסייה היא סונית, ורובה מתנגדת לשלטון המלך המושל בכיפה זה שנים הרבה, אף שנתמך במיעוט קטן באוכלוסייה. אירוע כזה עלול להתרחש ביוזמת איראן לאחר שתספק לאוכלוסייה הסונית בירדן נשק ותעודדה למרוד בשלטון המלך, כדי לפצות את עצמה על אובדן השפעת איראן בסוריה. למעלה מזה, אירוע כזה יש בו כדי לעודד את הג'יהאד הקיצוני שהצליח יפה-יפה בסוריה וירצה להרחיב את שליטתו גם בירדן בתמיכת הטורקים.
מוטב אפוא שלא נחיה באשליות נתעלם מכך שצפויות לישראל סכנות אף גדולות יותר בעתיד. כדרכנו בקודש, רבים מדברים על ריסוק ציר הרשע האיראני ולא צופים את פני העתיד. שוב אנו בתסריט המוכר לכולנו – צהלות שמחה המביאות בסופו של דבר לאדישות ולאי-שיקום הצבא כדי יוכל לעמוד בכל אתגרי העתיד.
המציאות החדשה מחייבת בנייה אחרת של צה"ל
אם לא ננצל עכשיו את הזמן ונכין את צה"ל למלחמה עוצמתית אזורית כוללת, כדי שיאפשר לישראל להגן ולתקוף בכמה זירות בעת ובעונה אחת, הרי שאנו עלולים לאחר לרכבת. הלוואי שכל זה לא יקרה, אבל למדינת ישראל אין ברירה אלא להכין את צבאה לבאות ולהגיב על התהוות התהליכים המסַכנים את קיומה, כלומר להכין את צה"ל להתפתחויות החמורות במזרח התיכון. אל לנו להוסיף ולחיות על ניסים כפי שקרו לנו למזלנו רק לפני שנה וחודשיים, שבהם לא תקף אותנו חיזבאללה בו-זמנית לתקיפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
גלוי וידוע שבעשרים השנים האחרונות הקטינו הדרג המדיני והדרג הצבאי את צבא היבשה באלפי טנקים, בחמישים אחוזים מאגדי הארטילריה, בחטיבות חי"ר ובהגנה מרחבית ועוד, והביאו את צבא היבשה של צה"ל לגודל שהוא שליש (!) מגודלו שהיה לפני עשרים שנה.
במצב רעוע כזה נאלץ צה"ל למתוח את החבל עד קצה גבול יכולתו. במלחמת חרבות ברזל נוכחנו ללא עוררין שאין יחידות שיחליפו את הלוחמים שנלחמים כבר מעל לשנה. לכן, רבים מהם מותשים פיזית ונפשית, מצביעים ברגליים ואינם מתגייסים עוד לשירות המילואים. לא זו אף זו, אין לצה"ל יכולת להכריע לא את חמאס הקטן ולא את ארגון חיזבאללה הגדול מחמת חוסר יתירות כוחות, חוסר שאינו מאפשר לישראל להישאר במקומות שכבשנו ולא לתמרן תמרון עמוק ולהילחם בו-זמנית בכמה זירות. הפסקת האש עם חיזבאללה באה לעולם מחוסר ברירה משום שאין ביכולת צה"ל להכריע את חיזבאללה.
חייבים להגדיל מיד את צבא היבשה הגדלה ניכרת וליצור איזון נכון יותר בין מטוסים לבין רכיבי המערכת האחרים כמו חיל טילים, לייזר עוצמתי, רכש של עשרות אלפי כטב"מים, נ"מ רב-קני ועוד. הגדלת צבא היבשה ורכש אמצעי לחימה חדשים יאפשרו לצה"ל יכולות הגנתיות והתקפיות טובות בהרבה מן הקיים כיום.
במציאות הזאת, האיום הקיומי על ישראל עלול להתעצם בעשרות מונים בעטיים של השינויים הדרסטיים במזרח התיכון. השינויים האלה ניכרים בישיבה על גבולותינו בסוריה של לוחמי הג'יהאד הקיצוני ובחשש שישיבה כזו עלולה להישנות ולהתרחש גם בירדן, וטרם הזכרתי את התגרענותם של האיראנים.
כללו של דבר, הדרג המדיני והדרג הצבאי חייבים מיד להטות שכם, להתעשת ולהכין את המדינה ואת צה"ל לאתגרים הקשים הצפויים למדינתנו בעתיד.
>>> אלוף במיל' יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס, וכמפקד המכללות הצבאיות. הוא כיהן במשך עשור כנציב קבילות החיילים. בעל עיטור העוז על לחימה כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים