ממשל טראמפ מגיע ואיתו ציפיות גדולות במדיניות החוץ, בוודאי בכל מה שנוגע לישראל. הצוות שמינה, שלחלקו עדיין דרוש את אישור הסנאט, מאוד אוהד את ישראל.
עם זאת, לרפובליקנים ולטראמפ יש שתי תפיסות עולם סותרות. האחת של MAGA, שיש להתמקד בארצות הברית וכל דבר אחר שחורג מזה הוא בבחינת הסחת דעת. הם יהיו מוכנים לעסוק בו רק אם זה ישתלם כלכלית לארצות הברית. שמענו את אמירתו של טראמפ מיד עם נפילתו של אסד, שאין לארצות הברית כל עניין שם. התפיסה השנייה, שלמעשה עומדת בסתירה, היא הרצון להביא "שלום עולמי", שייתכן שנובע מהשנים הארוכות שבהן ניהל את תחרות "מלכת היופי", ולהסדיר את הקונפליקטים הגדולים בעולם: מרוסיה-אוקראינה ועד לישראל-איראן.
לטראמפ יש חסך גדול מהקדנציה הראשונה, שבה לא קיבל פרס נובל לשלום, על אף שהיה מגיע לו בעקבות "הסכמי אברהם", ובטח שיותר מאשר לשנוא נפשו שקיבל, הנשיא ברק אובמה. ברור לנשיא הנכנס שהדובדבן בקצפת יהיה הסכם בין ישראל לסעודיה, הסכם שממשל ביידן ניסה לקדם לאורך כל תקופת הנשיאות ללא הצלחה. החשיבה, שהייתה מוטעית, הייתה שללא הסכמה ישראלית משמעותית שתקדם מדינה פלסטינית בצורה מוחשית לא ניתן יהיה לקדם את המהלך המדיני.
ניצחונו של טראמפ יצר אפקט מאוד חשוב וכבר בכל הגזרות, עוד לפני כניסתו לתפקיד, רואים תזוזות ניכרות: מההסכם בין ישראל ללבנון ועד לרצונו של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לקדם ולסיים את המערכה. בגזרה שלנו, אפקט טראמפ יוצר לחץ עצום על מצרים, קטאר, ישראל וחמאס להביא להסדר ולסיום המערכה עוד לפני 20 בינואר, מועד כניסתו לתפקיד. גם השינויים הטקטוניים באזור ממפלת חיזבאללה ועד אסד חילחלו לתודעת חמאס. מבחינתם כעת, "נמר הנייר" איראן קרס והיא לא שם כדי להגן עליהם. חמאס נותר לבדו במערכה.
נוצר מומנטום גדול בנפילת הציר השיעי והשאלה אם טראמפ, עם כניסתו לתפקיד, ינסה להגיע לשורה של הסכמים מדיניים ובכלל זה בסוגיית הגרעין האיראני. התפרסם שריק גרנל, מי שהיה שגריר ארצות הברית בגרמניה, מ"מ ראש המודיעין הלאומי ושליח לשיחות השלום בין סרביה לקוסובו שהולידו את הסכם סרביה-קוסובו, יהיה זה שינהל את "התיק האיראני". גרנל, כמו גם המועמד לתפקיד מזכיר המדינה הנכנס מרקו רוביו והיועץ לביטחון לאומי מייק וולץ, ידועים בגישתם הלוחמנית ביחס לאיראן. נותר רק לקוות שלא יאפשרו לאיראנים להשתמש בטקטיקת משיכת הזמן הידועה שלהם כדי לדחות את רוע הגזרה.
על האמריקנים להבין שכדי להגיע לשלום בין ישראל לסעודיה חייבים קודם לכן לחסל את תוכנית הגרעין האיראנית. הסעודים, גם אם יבטיחו להם מדינה פלסטינית, לא יבואו לשולחן. הם ימתינו לראות כיצד הממשל החדש מתכוון לטפל בגרעין האיראני. לממשל טראמפ אסור להתעכב במשא ומתן מול איראן. עליו לנצל את ההזדמנות ולהסיר את איום הגרעין האיראני.
מהלך הדברים כעת חייב להיות קודם כל הסכם בעזה ולאחריו מכה בגרעין האיראני. רק סדר כזה יביא את הסעודים לתהליך שלום ופרס נובל לטראמפ. ואם במומנטום עסקינן, והרצון לבנות סדר עולמי אחר, אז אסור לשכוח את בני בריתנו הכורדים. אמירתו האימפולסיבית של טראמפ לאחר נפילת אסד, כאילו לארצות הברית אין עניין בסוריה, הפקירה אותם לחסדי הטורקים, "איראן החדשה", שהרגו בהם ללא רחם ורק התערבות אמריקנית של ממשל ביידן מול טורקיה, לאחר תחינות של ישראל, מנעה טבח גדול. ישראל צריכה להכיר במדינה כורדית, כורדיסטאן, ולצרף אותה לציר החדש האנטי-איראני, שמתהווה באזורנו. גם מהלך כזה לא יוכל לקרות בלי תמיכת ממשל טראמפ.
כדי להשיג מזרח תיכון חדש, שיחזיק מעמד לאורך זמן, חייבים לסיים במהירות את המלחמה בעזה ולגייס את הממשל החדש להכות בגרעין האיראני. משם הדרך לריאד תהיה מהירה.
>>> יקי דיין שימש כראש המטה של שרי החוץ סילבן שלום וציפי לבני, כיועץ מדיני בוושינגטון וכקונסול הכללי של ישראל בלוס אנג'לס