גיא פלג

מי שמתאר את החקירה הראשית של ההגנה את נתניהו כ"טיול בפארק" שבו ישיב על שאלות פרקליטו צריך לזכור שהשופטים יכולים להקשות ולשאול שאלות הבהרה. היו מקרים כמו במשפט של אהוד אולמרט שהשופט דוד רוזן הפך את החקירה הראשית לחקירה נגדית. יהיה מעניין לראות איך יתנהלו השופטים: האם ייתנו לנתניהו לנאום או שיקשו עליו כבר מהרגע הראשון. אני חושב שההחלטות האחרונות של בית המשפט מעידות על כך שלהרכב הזה נגמרה הסבלנות.

מה שראינו בנאום הפתיחה זה דבר חריג ביותר. לא נאמר ולא משפט אחד על הנאשם, על גילו, על תפקידו, על העובדה שמדובר בלוחם סיירת או אח שכול. דברים אלו תמיד מופיעים בפתח הדברים מול בית המשפט, ועו"ד עמית חדד דילג עליו. המסר שהוא רוצה להעביר לשופטים: אנחנו עסוקים בעניין עצמו, הזמן יקר.

התזה המרכזית של הפרקליטות היא שתיק 4000 הוא תיק שוחד: מצד אחד, שאול אלוביץ' הפקיר את אתר וואלה לידי הנאשם נתניהו. כלומר, נתן לו באמצעות דובריו ועוזריו לעשות בו מה שהוא רוצה. עו"ד עמית חדד אמר: אנחנו עוסקים ביחסי תקשורת-עיתונאי. הוא הלין איך לא בדקו איך אותו אלוביץ' התנהג מול פוליטיקאים אחרים. המשפטים הללו ממחישים את התזה של ההגנה: הפרקליטות טוענת שיש יחסי תן-וקח - השליטה באתר וואלה לעומת הטבות רגולטוריות מפליגות לטובת שאול אלוביץ'. עו"ד חדד אמר: נהוג שאנשים בעלי כוח ומעמד מנהלים יחסים של תן-וקח עם כלי התקשורת.

עניין הפתקים הוא עניין רב-חשיבות. לא בכדי הזכיר זאת נתניהו פעמיים. זה לא יבוא לידי ביטוי עכשיו, אלא רוצים להכשיר את הקרקע לרגע שבו תתחיל החקירה הנגדית של התביעה. שם ייאלץ נתניהו לעמוד לבדו, תחת לחץ, לעיתים יידחק לפינה. מצוקתו תהיה גדולה. אם יאפשר בית המשפט לעצור את הדיון בכל פעם שנכנס פתק, ואם בפתק כתוב משהו משמעותי שמצריך שרה"מ ירים טלפון או ייצא להפסקה, זה אירוע שיהיה דרמטי - ומבחינת נתניהו דבר מאוד מקל.

דפנה ליאל

אין זה מקרה שלא הונדסה תמונה של שרים וחברי כנסת שעומדים מאחורי נתניהו בכניסה לאולם בית המשפט. היו כאלה בסביבת נתניהו שלא התלהבו משחזור התמונה ההיא. נתניהו החליט גם שלא לשאת דברים, מה שהקשה עוד יותר על הנדוס תמונה מהסוג הזה. 

להערכתי, ההחלטה של נתניהו שלא לשאת דברים לפני העדות התקבלה בשל הבנתו שהמסר, מבחינתו, כבר עבר אתמול בערב במסיבת העיתונאים: הוא כבר הדגיש שמערכת אכיפת החוק והתקשורת רודפות אותו. מבחינתו היעד הושג. נתניהו רצה לשדר שמערכת המשפט מעסיקה אותו בזוטי זוטות.

יאיר שרקי

מה שצריך לשים לב אליו בעיניי הוא ההחלטה של הסנגור עוה"ד חדד לתת נאום נגדי לנאום הפתיחה של התובעת ליאת בן-ארי. הוא בונה את המתודה שלו מול הנאום שלה ומנסה להראות כמה הדברים הופרכו מאז שהחל המשפט. הוא נותן הקדמה למנה העיקרית שהיא עדות נתניהו.

מבחינת נתניהו קורה משהו מאוד נוח: עו"ד עמית חדד בחר להתחיל בתיק 4000, אף שמדובר בתיק החמור ביותר, הכבד ביותר ועם האישום החריף ביותר. אבל זהו תיק שהשופטים כבר אמרו בו את דברם ביותר מרמיזה עבה, לפחות בנוגע לאישום השוחד. לכן יתחיל רה"מ להעיד באזור הנוחות, באזור שיש לו יתרון בו, אזור שבו ידה של ההגנה על העליונה ולא בתיק הרבה פחות נוח ציבורית מבחינתו כמו תיק 1000.

עוה"ד מיכה פטמן

קו ההגנה שנתניהו דיבר עליו עד היום הוא נושא הרדיפה מצד מערכת אכיפת החוק. חשוב לזכור: זה טיעון משפטי ולא עובדתי. עד אמור לספר מה הוא עשה וחווה, ולהשוות בין תנאי העצורים זה תפקיד הסנגור ולא הנאשם עצמו. אם הוא ינסה ללכת בקו הזה במהלך עדותו, הסבלנות של השופטים תעמוד למבחן מהר מאוד. הסיכוי שטיעון של הגנה מן הצדק יתקבל בבית המשפט עובד ביחס הפוך לגודל התיק: ככל שהתיק קטן יותר כך יש לזה סיכוי גדול יותר. ככל שהתיק גדול וכבד יותר - כך קטן הסיכוי.