הניסיון לסגור את המלחמה בלבנון בהסכם הינו המאמץ המדיני היחיד שישראל עושה, וגם כאן קיים חשש שתפספס אותו. הניסיון להחיות עסקת חטופים קטנה, שכבר הייתה על השולחן וקידומה נכשל, הוא מאמץ אינסטרומנטלי כדי להוריד "רעשים" ואין בו אמת. לא מדובר בניסיון אמיתי להביא את כל החטופים הביתה ולסגור את המלחמה שממשיכה עוד ועוד לדמם ולשחוק את צה"ל ואת מדינת ישראל כבר יותר מ-14 חודשים, רק השבוע הבאנו למנוחות עשרה חיילים הרוגים.

אחרי מלחמה ארוכה, קשה ומדממת, עם הישגים צבאיים יוצאי דופן, חוזרת מדינת ישראל שוב להיות מדינת נתניהו. סרטון תשע הדקות של נתניהו מראה שבעת הכי קריטית למדינה, כלום לא מעניין אותו חוץ מהדאגה לעצמו. בתוך כך, ההשתלחות בראש השב"כ וראשי מערכת הביטחון, השקר שאינו מקבל מודיעין, השתלחות ברשויות החוק הם הוכחה ברורה שנתניהו לחלוטין לא טרוד בתפקידו, ואין ראש ממשלה מתפקד כעת למדינת ישראל.

המלחמה הולכת ומתבוססת בבוץ עם הרחבתה בלבנון. הפעולה שנמשכת חודש וחצי בג'באליה עם עשרות חיילים הרוגים לא מובילה לשום שינוי מהותי, אלא רק מסבכת את ישראל. איראן מתאוששת, בעוד ישראל מתחפרת ומחכה בשיתוק מוחלט לטראמפ שאף אחד לא יודע מה בדיוק ירצה. אין שום החלטות אמיתיות חיוניות, התנהלות הקבינט כולל שר הביטחון זה הצגה אחת גדולה לפי תסריט מוכתב ללא שום תכלית. הכול כרוך במריחת זמן סביב משפט נתניהו, מצב שמטריף את השכל וקורע את הלב עם כל הרוג נוסף שמובא לקבורה וכל נרצחת נוספת במנהרות חמאס. נתניהו עסוק בעצמו ולא אכפת לו מהמחיר הנורא שכולנו משלמים בגללו.

כוחות צה"ל פועלים בג'בליה (צילום: דובר צה"ל)
לאן מתקדמת הלחימה בצפון ובדרום? (צה"ל בג'באליה, ארכיון) | צילום: דובר צה"ל

בפועל, גם אין באמת ממשלה. שום צעד בונה ומעשי שאינו פוליטי לא נעשה בשום תחום: לא בהסברה, לא במדיניות, לא בכלכלה, לא בעסקים, השסע בחברה גובר, הפגיעה במילואים ובהעברת חוק ההשתמטות מהווה יריקה בפרצוף של העם הנושא בנטל, לעקורים כבר התרגלנו, הבריחה מגילוי האמת ביוזמה לחוק ועדת חקירה פוליטית לא רק תהיה "קבורת חמור" לאמת, אלא תוסיף ותביא עוד ועוד צווי מעצר בין-לאומיים. אנו בעיצומו של משבר כולל, שבו אין אף תחום או נושא חיובי להיאחז בו חוץ מתפקוד צה"ל, שבזכותו המדינה עומדת על רגליה. גם את זה נתניהו חותר להחליש בעידוד מזימות הריגול והמניפולציות. הבעיה היא שמרוב השקרים, התככים והמזימות אין כבר דרך יציאה ונתניהו בהיסטריה מוחלטת.

את הקרב בהאג הפסיד נתניהו כי היה חלש מדי, חלש מלבלום את ההבלים שדיברו שריו במלחמה. הוא נכנע לסמוטריץ' ופעל לכיבוש רפיח על הראש של האמריקנים והאירופים, החלטה שהפקירה את החטופים ובודדה אותנו סופית מבחינה מדינית. לזה אפשר להוסיף את הדחייה של תוכנית גלנט ל"יום שאחרי", והבריחה מהקמת ועדת חקירה ממלכתית. כל אלו הביאו את האג והפכו כעת לא רק את ראש הממשלה, אלא את המדינה כולה למצורעת.

אבל בואו לא נתבלבל - הרע עוד לפנינו. הממונה מטעם ראש הממשלה במשרד הביטחון, השר ישראל כ"ץ, בהחלטתו למנוע צווים מנהליים מיהודים, מעבר למובהקות הפאשיסטית והיות הכלי בעייתי משפטית, נתן הרשאה בפועל לפוגרומים ורצח, שכן הכלי הזה נועד לסייע בידי השב"כ למנוע פעולות טרור ולהרתיע. בלעדיו אין ספק שיישפך דם.

שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: מעיין טואף, לע"מ)
ביטול הצווים המנהליים יובילו לשפיכות דמים - והרבה יותר מזה, ארכיון | צילום: מעיין טואף, לע"מ

ההתקפה על אלוף אבי בלוט, שבאה מיד אחרי החלטת שר הביטחון, מזכירה את ההתקפות על קודמו פוקס ומצביעה על האנרכיה המתממשת ביו"ש וחולשת נתניהו להתמודד עם הקיצונים בממשלתו. זהו דבר שיביא בעקבותיו עוד רשימות שחורות, עוד סנקציות ועוד צווי מעצר שייכנסו גם לצבא.

התמשכות המלחמה ללא תכלית וההפצצות שכבר מגרדות מטרות פחות חשובות וכוללות נזק אגבי רב יותר ופגיעה בבלתי מעורבים, כולל הפעולה המתרחבת בעזה תחת עמימות לכאורה ובהיעדר מטרה מוגדרת - לא יביאו שום דבר טוב ויזמנו רק צרות: גל נוסף של התקפות מדיניות עלינו ממדינות ומוסדות בין-לאומיים שיחמיר עוד הרבה יותר את מצבנו ויגרור גינויים ורשימות סנקציות נוספות, יחמיר את הפגיעה בעסקים שגם כך מצבם קשה מאוד, ויפגע בחופש התנועה של ישראלים ובביטחון של הקהילות היהודיות בעולם כולו.

כפי שהדברים נראים, נתניהו מצוי עמוק בתוך מצוקה אישית ואיבד את השליטה על המצב באופן שאינו יכול לאפשר לו להמשיך בתפקידו כראש ממשלה.

>>> ישראל זיו הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף. שימש קצין החי"ר והצנחנים הראשי, מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים