טורי ענק של מכוניות, עמוסות סורים שחוזרים הביתה, משתרכים ביממות האחרונות במעברי הגבול הרשמיים בין טורקיה לסוריה: ג'ילווגוזו (Cilvegözü) שממערב לחלב (באב אל-הווא בערבית), אונ'ופינאר שמצפון לחלב (Öncüpınar, באב א-סלאמה בערבית). רשתות השידור בטורקיה, שכולן בשליטה ישירה של השלטון, מעבירות שידורים חיים ביום ובלילה מהדרכים שבהן אלפים ורבבות של סורים עושים דרכם בחזרה הביתה, על טפּם ורכושם, אחרי שנים שבהן מצאו מקלט בטורקיה.
אלו צעירים שנולדו בסוריה אך גדלו בטורקיה, שאליה נמלטו עם הוריהם כשהחלה מלחמת האזרחים. הם מספרים בטורקית, במבטא סורי בולט, "זהו, המלחמה הסתיימה, אסד השליט האכזר נפל, עכשיו הזמן לחזור למולדת ולהשתתף בבנייתה מחדש".
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הודיע על גיבוש תוכנית לפתוח עוד מעברי גבול, כדי לאפשר ליותר פליטים לעזוב את מדינתו ולחזור הביתה. הרי זו הייתה מטרת הפעולה הצבאית שהוא אִפשר, כפי שכתבנו כאן בתחילת השבוע. וככל שיחזרו יותר סורים מהר יותר, כן ייטב – בבחינת "ברוך שפטרנו".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
האיפוריה מהפלת משטר האימים של אסד הגיעה גם למדינות אירופה, שממשיכה להתמודד בימים אלה עם כמיליון וחצי פליטים סורים שהגיעו אליה בזרם אדיר בשנות מלחמת האזרחים – זרם שנמשך בשנים האחרונות, גם אם הפך לטפטוף בלתי פוסק.
סורים רבים התכנסו השבוע בערים הגדולות של אירופה כדי לחגוג על נפילת הרודן ושחרור ארצם. חלק ניכר מהם הגיעו לשם בשנים האחרונות והם ממתינים תקופה ארוכה להחלטת הרשויות בעניין הסדרת מעמדם.
הרשויות, מצידן, מונחות בידי פוליטיקאים שבימים האלה חוששים ממפלגות הימין הקיצוני מתנגדות ההגירה, שמתחזקות בדעת הקהל ונושפות בעורפן. בשל כך, הרשויות החליטו לנצל את המצב ואת הרוח האופטימית באשר לשינויים שעוברת סוריה בימים האלה – ולהודיע על השהיית הטיפול בפליטים מבקשי המקלט מסוריה עד שתמונת המצב הפוליטית במולדתם תתבהר יותר. מילים מכובסות לתקווה שיחזרו הביתה. מרצון או באין ברירה.
בגרמניה שוהים כמיליון פליטים מסוריה. עשרות אלפים מהם ממתינים להחלטת הרשויות באשר למעמדם. הטיפול בבקשות האלה הופסק לפי שעה. כך נוהגת צרפת, גם יוון, ובכל יום נוספות עוד מדינות לרשימה. ממשלת אוסטריה, שבתחומה מתגוררים קרוב למאה אלף פליטים שנמלטו מסוריה, הודיעה על הפסקה מוחלטת של קליטה וטיפול בבקשות מקלט של סורים. הקנצלר קארל נאהמר מהמפלגה השמרנית, שמתנגד להגירה, צייץ ברשת x (לשעבר טוויטר): "הממשלה האוסטרית תתמוך בכל הסורים שנמלטו לסוריה ומבקשים לחזור למולדתם". הוא הוסיף שלפי הערכת המצב הביטחונית יש לשקול בעתיד אפילו גירוש.
גם בריטניה הודיעה על הפסקת הטיפול בכל בקשות המקלט של פליטים שמוצאם בסוריה, בעקבות נפילת משטר האימים של בשאר אל-אסד. בשנות המלחמה ומיד אחריה קלטה בריטניה כ-30 אלף פליטים מהמלחמה. כמעט כל הבקשות אושרו, אבל יש כמה אלפי סורים שהוברחו והסתננו לאי הנחשק בדרכים עקלקלות ועדיין ממתינים להחלטה בעניינם. הודעת שר הפנים על הפסקת הטיפול בבקשות המקלט האלה "נוכח ההתפתחויות האחרונות בסוריה" מעלה תהיות על רקע דברים שאמר שר החוץ הבריטי דייוויד לאמי. השר העריך לפני הנבחרים הבריטים שבעקבות השינויים בסוריה יש להיערך דווקא לגל נוסף של פליטים שינסו להימלט משם ויבקשו מקלט מדיני.
"הפלתו של אסד אינה מבטיחה שלום", אמר השר. "זה רגע מסוכן כשם שזה גם רגע של תקווה והזדמנות לסוריה ולאזור". זו גם הסיבה, לדבריו, שעדיין מוקדם להוציא את כוח האופוזיציה העיקרי בסוריה שהוביל את הפלתו של אסד, היאת תחריר א-שאם, מרשימת הטרור. יש לעקוב אחר המעשים ולשקול את הצעדים לפיהם ולפי הפעולות של הארגון, לפי הדרך שינהג בה, הדגיש לאמי. ממשלת בריטניה לא תפעל בחיפזון לחדש את קשריה עם מי שישלוט בסוריה אחרי אסד.
היאת תחריר א-שאם, המיליציה האיסלאמיסטית הג'יהאדיסטית בראשותו של מי שמכונה אבו מוחמד אל-ג'ולאני, הביסה את צבאו של אסד, שנתמך בידי סוריה ואיראן. מיליציה זו מוגדרת ארגון טרור בידי האו"ם, ארצות הברית, האיחוד האירופי, בריטניה, טורקיה ומדינות רבות נוספות, על שום מקורותיה וקשריה עם אל-קאעידה וארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש). אל-ג'ולאני מבוקש בארה"ב ועל ראשו הוכרז לפני שש שנים פרס של 10 מיליון דולר.
בריאיון שהעניק ל-CNN אחרי שהחלה המתקפה (ועוד לפני שנפל אסד) הדגיש אל-ג'ולאני כי עבר שינוי מהותי בשנים האחרונות. "לאדם בשנות ה-20 לחייו יש תפיסת עולם שונה מאשר לבן 30 או 40, ודאי בהשוואה למי שהגיע לגיל 50". אמר המנהיג יליד 1982, בן 42 בימים אלה. אחרי נפילת אסד השבוע, כדי להוכיח שהשתנה וכמה כנות כוונותיו, החליט לנטוש את הכינוי שבחר לעצמו וחזר לשמו המקורי, השם שנתנו לו הוריו – אחמד חוסין א-שרע.
בהצהרה שפרסם השבוע נוכח השינויים בסוריה לא ציין מזכיר המדינה (היוצא) של ארצות הברית אנתוני בלינקן את תחריר א-שאם במפורש, או את מנהיגם המבוקש א-שרע–ג'ולאני. תחת זאת הדגיש, "על השלטון החדש בסוריה לוודא שהמדינה לא תהיה בסיס לטרור; עליו להתנהל לפי סטנדרטים בין-לאומיים מקובלים בשקיפות וביושרה, ולהיות מכיל ומכבד כלפי זכויות כל המיעוטים במדינה". רק בתנאים האלה, הדגיש, תכיר ארצות הברית בממשל חדש בסוריה ותתמוך בו.
בסוף השבוע חוזר בלינקן למזרח התיכון, למה שנראה כביקורו האחרון בתפקיד הנוכחי, על רקע הציוץ של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, שבו הוא קורא שלא להתערב במה שקורה בסוריה. לירושלים בלינקן לא מתכנן להגיע, אבל באנקרה יבקש לוודא שטורקיה תסייע לשמור על יציבות בסוריה, שמתגבשת מחדש, ולא תיצור משבר פליטים נוסף נוכח הפיתוי לנצל את המצב ולהכניע את הכורדים. האחרונים מחזיקים בטריטוריה נרחבת במזרח סוריה ובצפונה ונחשבים בעיני ארדואן ובני בריתו הפוליטיים לאיום קיומי.
ועד שיתברר מה יעלה בגורלה של סוריה ואיך תתייצב בתום המהפכה, אם בכלל, ממשיכים הפוליטיקאים האירופים לחזות בעיניים כלות בזרם הבלתי פוסק של הפליטים הסורים שחוצים את הגבול – הפעם לתוך סוריה, מטורקיה, שמשתמשת בכל האמצעים כדי לדרבן אותם לעזוב. כעת הם מקווים שבקרוב מאוד יוכלו ללוות כך גם את הסורים שמבקשים מקלט אצלם.
