הרמטכ"ל לשעבר משה בוגי יעלון טעה טעות כפולה. ראשית, אמירותיו על "טיהור אתני", שכביכול מבצעת ישראל ברצועה, הן רוח גבית במפרשי בתי הדין בהאג. השימוש השגוי במושגים כמו "אפרטהייד" ו-"רצח עם" מייצר, כבר כעת, מגבלות על יכולת הפעלת הכוח של צה"ל, דבר שמוביל להתארכות המלחמה ומעצים גם את הסבל של האוכלוסייה העזתית וגם מגדיל את אפשרויות האויב לפגוע בחיילי צה"ל. האינטרס של ישראל ושל האוכלוסייה העזתית הוא סיום מהיר של מצב הלחימה בעזה ומתן אפשרות לעזתים לקחת את גורלם בידיהם. רק בזירת התעמולה הפלסטינית, זירה בה מנוהלת מלחמה נגד עצם זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, יש רצון להאריך את המלחמה ולצייר את ישראל כמדינה פושעת.
זוהי שיטת לחימה שבה נוקטים הפלסטינים כבר שנים רבות ולמרבה הצער, גם ישראלים משני קצוות המפה הפוליטית: גם הימין וגם השמאל – משתפים עימם פעולה. אין שום הבדל בין קריאותיה של דניאלה וייס להתיישבות בעזה לבין תגובתו של יעלון כאילו כביכול זוהי מטרת הלחימה. בעוד שניהם נאבקים בתוך ישראל על השטות הזו (ספויילר: לא יקרה. לא יהיו התנחלויות בעזה) – התוצאה היא הכתמת שמה של מדינה ישראל כולה ושל חייליה בעיני העולם. זו כמעט התוצאה היחידה של הוויכוח המיותר בין שניהם.
הבעיה היא שיש עוד תוצאה. השיח בנושא התנחלויות בעזה הינו מקל בגלגלי המאמץ הצבאי האדיר להצלת החטופים. ישראלים רבים, כולל בצה"ל ובדרג המדיני, אינם מבינים עדיין, למרות שנה של לוחמה קרקעית ברצועה: כיצד משכנעים את חמאס להסכים לעסקת חטופים?
גם בנושא זה השמאל והימין טועים ביחד ומשתפים פעולה: חלק חושבים שאם יפגינו באיילון ללחוץ על ממשלת ישראל להתגמש (מה שנקרא "הרחבת המנדט") – יסכים חמאס לעסקה. אחרים חושבים שרק תוספת של לחץ צבאי על חמאס והריגת עוד ועוד מחבלים יוביל את חמאס להסכים לעסקה. שני הצדדים טועים כי אינם מבינים כלל את האתוס החמאסי: לחמאס יש אינטרס מתמשך בהרג וההרס בעזה – זוהי חלק ממלחמת התעמולה שהם מנהלים נגדנו בעולם. ובנוסף, לחמאס יש אינטרס בהמשך ההפגנות נגד ממשלת ישראל, זהו חלק מהמאמץ שלהם לקרוע את ישראל מבפנים. הפגנות מול הממשלה להתגמש רק מאריכות את המשא ומתן. בדיוק כפי שהיה בזמן ההפגנות למען שחרור גלעד שליט: ככל שהמאבק הציבורי התעצם – המחיר שדורש חמאס עלה.
הפעם, הדרישות החמאסיות אינן רק לשחרור אסירים (זו למעשה הדרישה הפחות חשובה עבור הנהגת חמאס). הפעם הם מתכוונים להשיג יעדים מדיניים בעזרת החטופים:
- איסור על אפשרות עתידית של ישראל לפעול צבאית בעזה.
- הקמת שלטון מחודש של חמאס ברצועה עם מצג שווא של "ממשלת מומחים" לשיקום עזה.
- כמובן מאות מיליארדי דולרים לשיקום, מהם יחתוך חמאס קופון.
- גולת הכותרת: חיבור מחדש של עזה לגדה המערבית לצורך השתלטות עתידית של חמאס על שאר חלקי הרשות הפלסטינית.
כדי לאלץ את חמאס להסכים לביצוע עסקת חטופים יש להציב בפניו דילמה. להפסיק לעשות דברים שמתאימים למלחמת התעמולה התודעתית של חמאס בעולם ובישראל – ולעשות את הדבר היחיד שבאמת מלחיץ אותם. בשביל זה צריך להקשיב לחמאס ולמה שהם אומרים לאוכלוסייה שלהם עצמם: האתוס החמאסי החשוב ביותר הוא היצמדות האוכלוסייה לצפון רצועת עזה. חמאס נאבק בכל מחיר כדי לשמר את אחיזתו האזרחית על צפון הרצועה. ההוראות שלהם, בערבית, בצורה גלויה, לתושבי ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיא היו ברורות ברגע שבו החל המבצע בצפון הרצועה לפני חודשיים: אם אתם חייבים להתפנות – תישארו בסביבה. לא לעבור את ציר נצרים דרומה, אלא נועו לשכונות הסמוכות כמו שיח' רדואן, שכונת זייתון ומערב העיר עזה – ואז ברגע שצה"ל מסיים את הלחימה חיזרו הביתה לג'באליה, בית לאהיא ובית חאנון. אתוס השיבה הביתה של עקורים זמנים אינו משהו חדש. כבר באפריל, בעת הדיונים מול חמאס על עסקת חטופים, דרישתם העיקרית הייתה: החזרת מיליון עקורי העיר עזה מדרום הרצועה כבר בשלב הראשון של עסקת החטופים.
זוהי בדיוק המשוואה שצריך להציב בפני חמאס: תמורת חזרת האזרחים שלכם ל"עיר הבירה" של הרצועה, העיר עזה – אנו רוצים את כל החטופים אצלנו בבית. לשם כך עלינו ללחוץ תחילה במקום שהכי כואב לחמאס: 300 אלף איש, שבתוכם מוטמעים אלפי אנשי חמאס חמושים ואיתם עשרות אלפי המעטפת האזרחית שלהם עדיין נותרו בעיר עזה. זהו שלטון חמאס בעיר עזה: מפקידי ממשל ועד לחמולות של חמסוואים שדואגות לתשתית הלוגיסטית של המחבלים – כל אלו נמצאים עדיין במרכז ומערב העיר עזה. רק חלק קטן מהם נתפסו בעת שעזבו את ג'באליה דרך הנקזים. רובם אינם חמושים אבל הם התשתית שעליה בונה חמאס את שליטתו האזרחית בעיר עזה. עלינו לפנותם דרומה מציר נצרים.
זוהי הטעות הקשה של יעלון: הלחימה בצפון הרצועה מחייבת אותנו לפנות אזרחים. זוהי פעולה חוקית לגמרי לפי הדין הבין-לאומי ולמעשה מחויבת המציאות: חמאס, הצבאי והאזרחי, מטמיע עצמו בלב האוכלוסייה ולכן חייבים לפנותה כדי להילחם בבודדים שנשארים להילחם (מלחמה קשה. איבדנו עד כה בחודשיים בג'באליה 31 חיילי צה"ל). כל המלחמה הזו תהיה לשווא אם נפתח חזרה את הנקזים בכיוון ההפוך ונאפשר לחמאס לחזור לג'באליה בחינם. לעומת זאת, אם נשכיל להמשיך, בנחישות לפנות את אוכלוסיית עזה וחמאס דרומה – תוצב בפניהם הדילמה: חזרה לצפון הרצועה רק תמורת שחרור החטופים.
>>> אייל עופר הוא מומחה לכלכלת חמאס