פני הדור כפני הכלב, פני המנהיגות כפני האספסוף הנושא אותה על כפיים. יושב ראש הכנסת כמשל למציאות חיינו.
חה"כ אמיר אוחנה, סמל שלטון מאובטח המופקד על שמירת כבודה של הכנסת, היטיב להבליט בשבוע שעבר את ישיבתו על ספסלי בית המשפט המחוזי. כל נוכחותו שם נועדה לחזק את פטרונו הפוליטי, הנאשם אחד. לאחר שכשל בניסיונו המגוחך לטעון למעמד חוקי בסדרי הופעתם של נאשמים, הצטרף לשרים וחברי הכנסת, שקיומם המיותר מאפשר פניות בזמן, בכדי להצמיד את הופעתו הזחוחה להופעתו הכפויה, של מי שנתן בידיו כיבודים ומעמד. מייסד קבוצת "גאווה בליכוד", שכוכבו הפוליטי זרח לפני כעשור שנים, החל בקריירת העבד הנרצע של משפחת נתניהו, עת מונה על ידה לתפקיד שר המשפטים הזמני בממשלת המעבר. בתפקידיו מאז כשר משפטים ואחר כך כשר לביטחון פנים, זרע הרס וארס וקצר מהומה, מותיר אחריו פילוג, שנאה וכשלים מהדהדים. אחריותו האישית לאסון מירון, על פי קביעתה של ועדת החקירה והמלצתה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון פנים, הכשירו את הקרקע לתפקידו הנוכחי כיו"ר כנסת ישראל. אכן, גאווה לליכוד.
התנהלותם של שרי הקבינט המדיני-ביטחוני מחפירה מזו של יו"ר הכנסת. בדרישתם ליועצת המשפטית לממשלה, הם מלינים כי "המצב שבו אנו מצויים מחייב התנהלות אחראית והבנה עמוקה של סדרי העדיפויות הלאומיים. העובדה שראש ממשלה נדרש להתייצב למשפט.... היא לא פחות מהזויה ומהווה הפקרות מוחלטת ופגיעה באינטרסים הלאומיים, אובדן ערכים בסיסיים של עיקר וטפל והתעלמות מסדרי עדיפויות ראויים.... מי שיתעלם מהתרעה חמורה זו עלול להימצא אחראי למחדלים ביטחוניים, וההיסטוריה תשפוט אותו על כך".
שרים מבקשים ערב עדותו של הנאשם אחד להלך אימים על ההרכב הדן בתיק, ולהרתיע אותו מלקיים את החלטתו, בעניינו של הנאשם. זה מכבר איבדו שרי ממשלת המחדל את בושתם. חרפתם גלויה לכל והיא מתחרה רק בזאת של יו"ר הכנסת ויושבי ספסלי הקואליציה המופקרת. נסו להחליף את נשוא דרישתם המרגשת של שרי הקבינט בנשוא פעולה אחר, תגלו כי מכתבם של שרי הקבינט עשוי לשמש מכתב דרישה גנרי לביטול כל החלטה. במקום "העובדה שראש ממשלה נדרש להתייצב למשפט", נסו להשתמש ב"העובדה שראש הממשלה נמנע מלהורות לשריו לחדול ממלאכת השיסוי" או ב"העובדה שראש הממשלה בעת הזאת בוחר לעסוק בתדמיתו" או ב"העובדה שלראש הממשלה אין תוכנית יציאה מהמלחמה". כל אלו ואחרים יתאימו טוב יותר ונכון יותר מאשר "נדרש להתייצב למשפט".
עדותו של הנאשם החלה, אנו צפויים לערב רב וממושך של ספינים, דחיות, תלונות וכותרות. תומכיו יתלהבו מכל משפט ושנינה שישמיע. מתנגדיו יצביעו על כשלי הנאשם ושקריו. לנאשם אין כל כוונה לפעול בהתאם לאמות מידה ראויות ומקובלות, שהוא תבע מאחרים. מה שהציע לראש ממשלה אחר שהיה נתון בחקירות רבות לפני שנים מספר, אינו תקף עוד. הימים הראשונים מזכירים עדות אחרת של הנאשם, בפני ועדת חקירה נשכחת, שלא קנתה את תימת "לא ידעתי" מבית הנאשם. כמו בעניינו של יו"ר הכנסת החנפן, ועדת החקירה בעניין אסון מירון, מצאה כי נתניהו ידע, או לכל הפחות היה עליו לדעת, על הטיפול הלקוי ועל הסיכונים הטמונים וכי הצעדים בהם נקט לא היו מספקים. קביעתה של הוועדה לא הביאה לשינויים ראויים, מר "לא ידעתי" מכהן כראש הממשלה, השר האחראי הפך לסמל שלטון מאובטח, ובית המשפט הפך ליעד מטווח. כלבי השמירה נובחים, שיירת ראש הממשלה עוברת, התביעה חייבת לגלות נחישות, לסרב לפשרות ולעמוד כחומה בצורה אל מול הלחצים והאילוצים.
>>> עו"ד ערן קמין, תנ"צ בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה, מומחה לחקירות ומודיעין עסקי