לממשל טראמפ הנבחר יש הזדמנות זהב להשיג לפחות שני יעדים חשובים במדיניות החוץ האמריקנית, זה עשרות שנים. הראשון הוא מניעת תפוצה גרעינית. ארצות הברית הייתה האדריכלית של האמנה למניעת הפצת הנשק הגרעיני (NPT) משנת 1968 ועשתה כמיטב יכולתה למנוע ממדינות לרכוש נשק גרעיני. מדיניות זו, עם מספר חריגים, עדיין נחשבת להצלחה.
איראן, אויבת מוצהרת של ארצות הברית, קוראת תיגר על המדיניות האמריקנית הזאת והתקדמה באיטיות אל עבר האפשרות לבניית נשק גרעיני. יתרה מכך, בניגוד לפצצות הגרעין של קוריאה הצפונית, מימוש מאמציה הגרעיניים של איראן יזרז באופן בלתי נמנע שרשרת של תפוצה גרעינית. ארדואן, מנהיג טורקיה, כבר הודיע על כוונתו לחקות את איראן. גם ערב הסעודית הצהירה על רצונה להשיג יכולות בתחום הגרעין זהות לאלו של איראן. קשה להאמין שמצרים, שמתחרה היסטורית על ההנהגה במזרח התיכון, תישאר מאחור. מזרח תיכון רווי עימותים אלימים עם כמה מדינות גרעיניות הוא סיוט אסטרטגי. יתר על כן, התפתחות כזו תהרוס את משטר ה-NPT.
ארצות הברית מבינה זאת. אכן, ממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים כאחד התחייבו לא לאפשר לאיראן לעבור את הסף הגרעיני. עד כה, גישתה של וושינגטון בנושא זה, שהסתמכה על לחץ כלכלי על איראן או על השגת הסכמים מחייבים, לא הניבה את התוצאות הרצויות. לכן, מה שנותר לעשות הוא מניעה על ידי שימוש בכוח צבאי.
בעבר ארצות הברית היססה להשתמש בכוח צבאי מחשש לתגובה קשה מצד איראן, ובגלל מגוון סיבות דיפלומטיות. למרבה המזל, איראן כיום פגיעה בהרבה. התקיפות האוויריות של ישראל ב-26 באוקטובר (בתגובה ל-200 טילים בליסטיים איראניים) הרסו, בין היתר, את מערכות ההגנה האווירית של איראן, והשאירו את המרחב האווירי שלה חשוף לתקיפות מהאוויר. התנהגותה התוקפנית של איראן ושל שליחיה מאז אוקטובר 2023 עוררו תרעומת בהרבה בירות בעולם. אי לכך, קימת היום לגיטימציה בין-לאומית רחבה יותר למהלכים צבאיים נגד איראן. בנוסף, ישראל החלישה את שלוחותיה של איראן, בראשן חמאס וחיזבאללה, ויכולתן לפגוע במטרות אמריקניות וישראליות ירדה באופן ניכר.
לכן תקיפה צבאית אמריקנית בתשתיות הגרעין של איראן, עם ישראל או בלעדיה, תהיה מקובלת יותר בקהילה הבין-לאומית. גם המחיר שאיראן יכולה לגבות קטן בהרבה. במזרח התיכון כולם מעריכים הפגנת כוח וינהגו בזהירות רבה יותר לאחר תקיפת המתקנים הגרעיניים באיראן.
הקרנת עוצמה - מרכיב מרכזי בעוצמה האמריקנית
היעד השני במדיניות החוץ האמריקנית שניתן להשגה סובב סביב הגישה למשאבי האנרגיה במזרח התיכון. ארצות הברית תמיד דאגה שהאזור לא ייפול לידיים עוינות לארצות הברית ולמערב. כיום, ארצות הברית כבר אינה תלויה בנפט מהמזרח התיכון, אך בעלות בריתה באירופה ובאסיה עדיין זקוקים לכך.
בעוד שאיראן נקטה עמדה אנטי-אמריקנית קיצונית מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979, כיום היא חלק מהברית בין רוסיה לסין. איראן חזקה, במיוחד גרעינית, בגיבוי בעלות בריתה האנטי-מערביות, עשויה להשתלט על מדינות המפיקות נפט וגז באזור הים הכספי ובמפרץ הפרסי. בהיעדר אמריקה נחושה, רוב המדינות במפרץ ולחוף הים הכספי יעדיפו לשתף פעולה עם איראן, שתהפוך לגורם הדומיננטי בשוק האנרגיה העולמי, דבר שיתאים לאינטרסים של סין ורוסיה. רק ארצות הברית יכולה למנוע התפתחות כזו על ידי החלשת איראן או על ידי ניסיון לשינוי המשטר. תקיפה צבאית על תשתיות הגרעין של איראן תאותת לכל שכנותיה של איראן להתרחק מטהראן. לתקיפה יש גם פוטנציאל לערער את המשטר אם ינקטו צעדים נוספים.
ייתכן שהחות'ים יושפעו מהמחיר שיוטל על פטרונם ויסיימו את חסימת נתיב המים הבין-לאומי – מיצרי באב אל-מנדב. הגישה ההססנית של ממשל ביידן בעניין זה שהוא בעל השלכות בין-לאומיות והגובה מחיר יקר מרבות מבעלות הברית של ארצות הברית, לא הייתה מועילה.
לארצות הברית יש את היכולת להשמיד את המתקנים הגרעיניים של איראן ללא צורך בכוחות קרקעיים. הפגנת יכולת ההקרנה של העוצמה האמריקנית היא מרכיב חשוב בארגז הכלים של ארצות הברית. תקיפה צבאית אמריקנית על תשתיות הגרעין של איראן יכולה להשיג מטרות נוספות. היא תחזק את תדמיתו של טראמפ כמנהיג חזק – מרכיב קריטי ביחסים הבין-לאומיים. הנכונות של ממשל טראמפ להשתמש בכוח צבאי כבר בתחילת כהונתו מעבירה מסר של נחישות ומגבירה את ההרתעה. ה"אל תעשה" של טראמפ ייתפס ברצינות רבה יותר מזה של ביידן.
תקיפה אמריקנית באיראן תיצור הד גדול במקומות רבים בעולם. ייתכן שהיא תסייע לשימור הסטטוס-קוו במצרי טאיוואן מול סין. בייג'ינג עשויה לנקוט בגישה זהירה יותר גם בדרום הים הסיני. הדבר עשוי אף להשפיע על חישוביו האסטרטגיים של פוטין באוקראינה.
לבסוף, ניסיונותיה של איראן להתנקש במועמד לנשיאות בארצות הברית מחייבים תגובה חריפה. התנהגות בלתי מקובלת כזו חייבת להיענש בחומרה. הפיכתה של איראן למעצמה גרעינית עלולה להפוך אותה לתוקפנית אף יותר. שלילת נשק להשמדה המונית מהאיסלאמיסטים בטהראן אינה תגובה בלתי מידתית.
המבצע האווירי יוצא הדופן של ישראל, שהותיר את איראן ללא הגנה אווירית, יצר הזדמנות אסטרטגית לעצור את ההתפשטות הגרעינית, למנוע מאיראן להשיג השפעה רבה יותר בשוק האנרגיה, לרסן את התנהגותה התוקפנית של איראן ולהגביר את ההרתעה האמריקנית. הנשיא טראמפ צריך לנצל זאת לפני שחלון ההזדמנויות ייסגר ולהראות לעולם שהוא אינו נשיא "צמחוני".
>>> פרופ' אפרים ענבר הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) וראש החוג לאסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון לאומי במרכז האקדמי שלם