סיכול צמרת ההנהגה של חיזבאללה, ובראשה מזכ"ל הארגון חסן נסראללה, בתקיפה אתמול (שישי) בערב ברובע הדאחיה היא תפנית במערכה. למשמעויות וההשלכות יש ארבע ממדי ניתוח שיסייעו בהערכה מה יתרחש כעת:
- הזווית של חיזבאללה: הארגון מצוי במצב גרוע. יכולות האש שלו נגרעו ביותר ממחצית (זה עדיין משאיר כמה אלפי רקטות כבדות, וכמה מאות טילים מדויקים). מפקדיו הבכירים חוסלו ולכן שרשרת הפיקוד והשליטה משובשת מאוד, רבים מפעיליו בבתי חולים והוא לא יכול לסמוך על מערכי התקשורת שלו. במצב נחות זה הוא מקבל את המכה הקשה ביותר שספג עד כה.
נסראללה הוא הרבה יותר ממפקד צבאי, הוא מנהיג עדה בלבנון, חבר בכיר בציר ההתנגדות האיראני (אחרי חיסול סולימאני הוא הבכיר והוותיק ביותר). הוא איש דת נערץ וסמל. הסתלקותו מחוללת תגובה רגשית עמוקה ומחויבות אסטרטגית לתגובה קשה.
תקיפה בדאחיה, ביירות
הארגון יכול להטיל אל המערכה את כלל היכולות שנותרו לו, אך זו תהיה מהלומה קשה וקצרה. הוא יכול להרחיב את הירי לתל אביב ושאר חלקי ישראל וליצור שגרת אזעקות, והוא יכול לנסות ולהוציא פיגוע חדירה לשטח ישראל. אבל לפני הכול, בארגון יש צורך במינוי מחליף, בחילוץ הלכודים, בקיום הלוויה מפוארת ובהערכת מצב סדורה. סביר שנראה תגובה מיידית מצד חיזבאללה, אך את התגובה המלאה נראה רק בעוד כמה ימים. - הזווית הישראלית: ישראל עדיין צריכה להחליט מה מצב הסיום הרצוי בלבנון. חיסול נסראללה מאפשר מהלומת סגירה. חיזבאללה חלש, הזרוע הצבאית של חמאס הוכרעה, אם עכשיו הולכים לעסקת חטופים ומונעים מהציר את התגובה הרי שזה ניצחון מוחלט - כלומר השפלה של הציר, והשגת כל מטרות המלחמה. חמאס הוכרע, החטופים יוחזרו בתסריט כזה וחיזבאללה נאלץ ללקק פצעים לאחר המכות שקיבל.
הרצי וגלנט במהלך התקיפה, נתניהו מאשר את התקיפה | צילום: אריאל חרמוני, תקשורת שר הביטחון, לשכת ראש הממשלה - הזווית האיראנית: חיזבאללה, פאר היצירה של הציר, מוכה, חבול ועל סף חידלון. זה מחייב דיון עמוק באיראן. מחד ידרשו להגיב על מנת להרתיע את ישראל מלהרחיב את המערכה, ומנגד ישראל של הימים האחרונים היא שחקן מסוכן ולא צפוי, ולכן מרתיע יותר.
ההנהגה האיראנית קרובה לנסראללה, ולכן יש פה ממד רגשי-אישי. בנוסף, איראן עדיין ממתינה להגיב על סיכול ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמאעיל הנייה שחוסל בטהרן. קשה להעריך כיצד תראה התגובה האיראנית, ומה ההנחיות שיתנו לחיזבאללה.
יש לזכור שאם יחד עם נסראללה שהה בבונקר עבאס נילפרושאין, מפקד גיס קודס של לבנון (מחליפו של גנרל מהדווי, שחוסל לפני מספר חודשים בדמשק), ואם גם הוא נהרג הרי שהדבר מחייב תגובה דומה למה שראינו על חיסול מהדווי. שני האירועים יחד מצטרפים למצב שבו איראן תהיה זו שתוביל את הערכת המצב ותקבע את מדיניות התגובה של הציר.
חיזבאללה ספג את המכה הקשה ביותר? - הזווית האמריקנית: ארצות הברית לא רוצה מלחמה אזורית - היא רוצה שקט לפני הבחירות. ההתפתחות האחרונה לא נוחה לממשל, אבל הנשיא ביידן אינו יכול לעשות דבר שייחשב לעומתי כלפי ישראל, שכן הדבר ינוצל מיד בידי המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ. אין לארצות הברית ברירה, היא חייבת לגבות באופן מלא את ישראל.
על ריתוק זה אנחנו עלולים לשלם מיד לאחר הבחירות, בתקופת "הברווז הצולע" של ביידן - הכוונה לתקופה שבין הבחירות לבין מועד החלפתו בבית הלבן, אז הוא יהיה משולל כל ריסונים ויפעל רק לצורך המורשת ההיסטורית שלו. זה כנראה יהיה מועד התשלום מבחינת האמריקנים.
ביידן יהיה חייב לגבות את ישראל | צילום: Reuters - הזווית הפלסטינית: סינוואר גרם לחיסול צמרת חיזבאללה, להחלשת הארגון ולעירוב איראן בהרפתקה שלא רצתה בה. השאלות הקשות יגיעו לאחר המלחמה, ובעיקר השאלה אם הברית של השיעים עם ההתנגדות הפלסטינית הסונית כדאית.
סינוואר, ניסיון החיסול ישפיע גם על המערכה בעזה | צילום: AP
בינתיים, בטווח הקרוב, הפניית הקשב של צה"ל לצפון מקלה על הלחץ בעזה, אך היעדר העניין בעסקת חטופים אינו טוב לסינוואר. הוא היה רוצה שהמלחמה בעזה, והלחץ האמריקני על נתניהו להגיע לעסקה, יימשך.
>>>> אלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, כיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)