ירון אברהם
הוצאת צו המעצר היא מכה אדירה לישראל ולא רק לנתניהו. בהיבט של ראש הממשלה, הוא הופך פחות או יותר למנהיג מוקצה בעולם. אפילו באו"ם לא בטוח שיוכל לנאום, כיוון שהנוהג הוא שהעצרת לא מזמינה אדם שיש נגדו צווי מעצר, וזאת חרף העובדה שהאו"ם נמצא בניו-יורק, ארצות הברית, שלא חתומה על האמנה שממנה יונק בית הדין.
נתניהו היה זה שלאורך שנים הזהיר את ממשלותיו השונות מהחלטות כאלה של בית הדין בהאג. מדהים לחשוב שזה קורה לו (ולנו).
קרן בצלאל
מדובר בקריסה טוטאלית של הקייס הישראלי מול בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. יותר מחצי שנה עבר מאז שכרים ח'אן הגיש את הבקשה לבית הדין להוצאת צווי מעצר ועד לתוצאה הקשה והעגומה הזו. השופטים החליטו להפוך את כתב האישום לפומבי והוא חמור ביותר. יש סעיפים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בטענה להפרה של הדין ההומניטרי הבין-לאומי וטענות לביצוע של פשעי מלחמה.
לישראל יש את האפשרות לערער, אבל ברגע שמדובר בצו מעצר בין-לאומי, מהרגע שהוא יוצא - הצו קיים כל הזמן. המשמעות היא לא רק חמורה לנתניהו וגלנט, זו יכולה להיות גם התחלה של הטלת סנקציות על מדינת ישראל וגם כלפי האישים עצמם.
בהאג אין עסקאות טיעון, ושום קמפיין בין-לאומי לא יעזור בשלב הזה. גם אם יהיו סנקציות שיוטלו על ידי ממשלו של דונלד טראמפ, זה לא יעזור. יש כאן החלטה של הרכב קדם-משפטי. אי אפשר לבטל את ההחלטה הזו כרגע, בלי ערעור רשמי שיוגש לאותו הרכב שופטים.
דפנה ליאל
מדובר במכה מדינית שאי אפשר להפריז בחשיבותה. המשמעות היא שנתניהו וגלנט לא יוכלו להגיע ל-124 מדינות מבלי להסתכן במעצר ובפתיחת משפט פלילי. לא מדובר במדינות זניחות - אירופה, קנדה, אפריקה, דרום אמריקה ואזורים נרחבים אחרים.
סכנה קריטית נוספת היא אמברגו נשק או פגיעה באספקת הנשק לישראל מחשש של המדינות המכירות בבית הדין מפני שיתוף פעולה עם ישראל.
זו הפעם הראשונה שצעד כזה ננקט כלפי מנהיגים של מדינה דמוקרטית.
