חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר הוא הישג חשוב של ישראל, שמעבר לחשיבותו הסמלית הוא צפוי להשפיע גם על מעמד ארגון הטרור, מדיניותו, עמדותיו והתנהלותו. למרות זאת, עדיין לא ניתן להספיד את חמאס, שכבר הוכיח את יכולתו להתמודד עם משברים קשים. על ישראל להמשיך במאמציה ברצועת עזה עד להשבת החטופים ולהשגתן המלאה של המטרות שהגדירה.
ההשפעות העיקריות של החיסול
מכה לציר ההתנגדות בהובלת איראן
חיסולו של סינוואר, שידע להעריך את פועלה של הרפובליקה האיסלאמית לבניית כוחו של חמאס, מקרב את חיסול הזרוע העזתית של התמנון האיראני. זה קורה במקביל לפגיעה הקשה בזרוע הנוספת שלו בגבולנו הצפוני ולירידתם שאולה גם של חסן נסראללה ובכירי הארגון.
פגיעה מוראלית וארגונית בחמאס-עזה
סינוואר מצטרף להנייה, דף, מרואן עיסא ושורה ארוכה של בכירים שניהלו את "מדינת חמאס" בעזה ובנו את כוחה הצבאי. מותם מסמל את שקיעתו של המפעל הזה ועמו גם את הניסיון התקדימי המסוכן לקיום יישות סמי-מדינתית של "האחים המוסלמים" באזורנו.
העברת מוקד קבלת ההחלטות של חמאס להנהגה בחו"ל
לאורך שנים, ההחלטות בחמאס התקבלו בהסכמה של מנהיגיו בארבעת מוקדי הכוח שלו: רצועת עזה, יו"ש, בתי הכלא הביטחוניים בישראל ובחו"ל. בשני העשורים האחרונים התחזקה מאוד השפעתם של אנשי עזה בתהליכים אלה, על חשבון נציגי יו"ש וחו"ל. לנוכח המציאות בעזה יש להניח כי מרכז הכובד בקבלת ההחלטות יעבור עתה להנהגה בחו"ל, בראשותו של חאלד משעל.
הגברת המאמצים מול יו"ש
השינוי ביחסי הכוחות בהנהגת חמאס יאפשר לחאלד משעל ולשותפיו להנהגה, שמוצאם מיו"ש, לממש את תפיסתם (שנבלמה על ידי אנשי עזה) ולהגביר את ההשקעה לבניית תשתיות הארגון ביו"ש. יש להניח כי הם יבקשו לנצל את ההזדמנות כדי להגיע להסדרים שיאפשרו לארגון להשתלב באש"ף וברשות הפלסטינית כנקודת זינוק שממנה יוכלו להשתלט עליהם מבפנים.
גמישות רבה יותר במו"מ על החטופים ועתיד עזה
חיסולם של יחיא סינוואר ומרבית מקורביו בצמרת חמאס בעזה, עשוי להקל על ההנהגה בחו"ל להתפשר בחלק מהדרישות שהוא הציב במשא ומתן ולהגיע להסכמות בסוגיות הנוגעות לעזה, לרבות בעניין שחרור החטופים. כל עוד דמו של סינוואר רותח, ובייחוד כשאחיו מוחמד עדיין מכהן בצמרת הארגון, לא יהיה לכך ביטוי ממשי בעמדות שיוצגו. ייתכן שחמאס אפילו תקשיח את עמדותיה. אך עם הזמן וככל שהלחץ עליהם יועצם, יגבר הפיתוי של ההנהגה בחו"ל להתגמש, במיוחד כשסביבתם תהיה נקייה יותר מאנשי עזה. כך גם בעניין המשך המלחמה, "היום שאחרי", היחסים עם הרשות הפלסטינית ושאר הסוגיות הקשורות לעתיד הרצועה.
כיצד על ישראל לפעול?
המלחמה בחמאס לא תמה והיא גם לא מתוחמת לגבולות עזה בלבד. מטרות המלחמה טרם הושגו במלואן. השבת החטופים היא היעד שלגביו ממד הזמן הוא קריטי. במישור הביטחוני, נכון בעת הזו להגביר את המאמצים בשלושה תחומים:
- הגברת הלחץ הצבאי בצפון הרצועה ובאזורים נוספים. זה נחוץ כדי למנוע את התאוששות חמאס, להעמיק את הפגיעה בפעילים וביכולות שנותרו לארגון הטרור, לשבש את מאמציו לחזור ולמשול ולקפד את ראשיהם של מי שימונו כמחליפים. הגברת הלחץ גם תספק צידוק לגורמים בחמאס - ככל שיהיו כאלה – שיבקשו להתפשר בנושא החטופים. את הצעדים שארצות הברית מבקשת להחיל בתחום ההומניטרי נכון לשקול רק כחלק מהתמורות במשא ומתן.
- הגברת הלחץ על מקבלי ההחלטות במפקדת חמאס בחו"ל ועל קטאר שמארחת אותם בשטחה. היא כבר לא תוכל לתלות את הקולר בסינוואר ובשותפיו.
- הגברת המאמצים לפגיעה בתשתיות הצבאיות והארגוניות של חמאס ביו"ש, למניעת ערוצי התיאום בינן לבין המפקדה בחו"ל ולסיכול אנשי מפקדה זו המעורבים בהנעת פעילות הטרור.
בחלוף כשנה מהטבח הנורא, ישראל ממשיכה לסמן לעולם המערבי את הדרך להתמודד עם זרועותיו של התמנון האיראני. בעזה, בלבנון, בתימן, ביו"ש. ההצלחה מרשימה. המלאכה לא תמה. אתגרים רבים לפנינו. בהסרתם המלאה של האיומים, במניעת התחדשותם וגם בהתמודדות עם ראש התמנון.
>>> מאיר בן שבת הוא ראש המל"ל לשעבר, מכהן כיום כראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית